אימיגרנטים - יד שניה

מרובים התחומים בחיי הרוח והתרבות של ישראל ושל העמים אשר חקר הפרופ' דוד פלוסר ופרסם עליהם את מחקריו. ואולם את עיקר תרומתו ראה בחקר חיי הרוח והתרבות וחיי החברה של ימי הבית השני. לדעתו, תקופה זו טבעה את חותמה על חיי הרוח והחברה של היהודים לדורות ורבה הייתה השפעתה גם על התהוותה של הנצרות ועל תולדותיה. מספר רב של מחקרים מכוונים להעלות סוגיות מרכזיות בעולמה של היהדות כמו מחשבת ישראל בימי הבית השני, קידוש השם וכיוצא באלו; מחקרים אחרים מבררים פרטי פרטים של מטבעות לשון או של נוסחאות ברכות ותפילות. אלו ואלו מצטרפים להארת עולמה של היהדות והחברה היהודית. פלוסר פרסם את מחקריו בלשונות רבות ובמסגרות מחקר מגוונות. בקובץ שלפנינו מאמרים שפרסם בעברית באכסניות שונות. למאמרים רבים עוד הספיק להוסיף נספחים והערות. כמה מאמרים מתפרסמים כאן זו הפעם הראשונה. פרופ' דוד פלוסר (2000 - 1917) היה מגדולי החוקרים בארץ, חוקר בעל שם עולמי, איש רוח רב תחומי ומבריק, מקורי ותוסס שהקדיש את חייו בעיקר לחקר רוחו של עם ישראל בתקופת הבית השני ובראשית תקופת התנאים. עבודותיו תרמו תרומה ראשונה במעלה לחקר הספרות היהודית ההלניסטית, תולדות הכתות בישראל בשלהי ימי הבית השני וספרות כת קומראן ומשנתה התאולוגית. הוא אף תרם תרומה מיוחדת במינה להבנת התהוות הנצרות ועמד על חשיבותו של חקר היהדות להארת הנצרות הקדומה. כמו כן האירו מחקריו את תהליך התגבשותה של היהדות הרבנית הקדומה ובכך סייעו רבות להבנה נכונה של תרבות ישראל בהתפתחותה. פלוסר היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל ופרס רוטשילד במדעי היהדות ובעל תואר דוקטור לשם כבוד בפקולטה התאולוגית באוניברסיטת לוצרן שבשווייץ. הוא גם שימש מרצה אורח בכמה אוניברסיטאות ברחבי העולם.

המזרח התיכון – ערש לידתן של שלוש דתות והרבה תרבויות – היה במשך מאות בשנים מוקד של יצירה תרבותית, מדעית, רעיונית וטכנולוגית, וזירת הקרב של אימפריות הנאבקות זו בזו. ברנרד לואיס, ההיסטוריון הנודע, מתאר בלשון בהירה וקולחת את התמורות המפליגות שעברו על אזור זה באלפיים השנים האחרונות: החל באימפריה הרומית ובאימפריה הפרסית, שהקיזו את דמן במאבק על השליטה בו, דרך עליית הנצרות והאסלאם, וכלה בימינו אלה בעיראק של סדאם חוסיין ובאירן, שמהפכה אסלאמית השתלטה עליה. בפרק האחרון של הספר דן המחבר בהשפעה המעמיקה שהיתה להתפשטות הרעיונית והטכנולוגיה מן המערב על אזור זה, ועל התגובות שחידושים אלה עוררו בתושביו המגוונים.

המחבר, הנמנה על גדולי חוקרי האסלאם ותרבותו, משלב בסקירתו המאלפת את רוחב ידיעותיו עם כישרונו לחשוף את העיקר מסבך של פרטים ואירועים. לקח ותובנה מיוחדים מזומנים לקורא הישראלי התוהה על גורלה ומקומה של מדינתו באזור סוער ורב תהפוכות זה. היהודים, כך מלמדנו ברנרד לואיס, לא היו מעולם נטע זר במזרח התיכון.