על הורדוס
מדברי יוסף בן מתתיהו:
איש אכזר לכל הבריות במידה שווה, עבד לכעסו ומסלף את הצדק, אלא ששיחק לו מזלו הטוב, שכן מהדיוט נעשה מלך, ואף על פי שהיה מוקף ריבוא סכנות, התחמק מכולן וזכה לחיים ארוכים ביותר. ואשר לעניני משפחתו ובניו, שחשבם לאויב לו, שיחקה לו מאוד השעה מפני שהיה סיפק בידו להתגבר עליהם, אך לי נדמה שהיה אומלל מאוד.
על פי קדמוניות היהודים ספר יז' 192-191
מדברי המחבר:
ללא ספק, היה הורדוס האישיות שהשפיעה יותר מכל יהודי בדורות המאוחרים של ימי בית שני על ההיסטוריה המדינית, החברתית והחומרית של ארץ ישראל ושל האומה היהודית בכלל. הנחת היסוד שלו היתה שגורל האומה היהודית, ובוודאי שגורל מלכותו, כרוך בהווה ובעתיד הנראה לעין בקיסרות הרומית.
ואולם ניגודים עקרוניים נתגלעו בין האומה היהודית ובין הורדוס. על מלכות הורדוס העיבה העובדה שהוא היה אוזורפטור שעלה לשלטון בעזרת כידוניה של רומא. על חורבות בית חשמונאי.
אך קשה להכחיש את עוצם מפעלו של הורדוס בפיתוחה המשקי של הארץ, במעשי הבנייה המפוארים שלו, בקירוב יהודי התפוצות לארץ ישראל ובאישור זכויותיהם וגיבוש מעמדם ברחבי הקיסורת הרומית.
מתוך הפרק האחרון: הערכת פועלו של הורדוס