בכף הקלע מסות פוליטיות - יד שניה

⋅ איך יוצרים שינוי חברתי בישראל?

⋅ איך משנים את המציאות לטובה?

⋅ לטובתכם, לטובת הקבוצה שלכם או לטובת המדינה כולה?

⋅ מדוע מאבקים חברתיים מסוימים מצליחים ואחרים פחות?

רחל עזריה היא פועלת מנוסה של מאבקים חברתיים, לוחמת עטורת צל"שים וגם לא מעט צלקות. היא מכירה את הזירה של החברה האזרחית, את הזירה העירונית ואת הזירה של השלטון הארצי. היא היתה בחזית ומאחורי הקלעים של כמה מהמאבקים החברתיים החשובים ביותר שהתקיימו בישראל בעשורים האחרונים, ותמרנה בסבך של מוקדי קבלת ההחלטות בפוליטיקה הישראלית.

בשנים האחרונות רבים בישראל מרגישים שאי אפשר להשפיע ולשנות דבר, שמה שיש יישאר לנצח, שאף אחד לא מבין את האזרח הקטן. אבל למעשה – אין סיבה לייאוש. מאבקים חברתיים יזמו סלילת רכבת (ירושלים—תל אביב), ביטלו חוקים (חוק נאמנות בתרבות), קידמו חוקים (חוק החופים, חוק ימי חופשה), הוזילו מחירים (צהרונים, גני ילדים), הקימו בתי ספר ונאבקו במונופולים (הכשרות) – כל זה בפעילות מאורגנת, משותפת, כאזרחים במדינת ישראל, תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשות כולנו.

המדריכה למהפכה הוא ספר קריא מאוד וגם שימושי מאוד. קריאה מרתקת לכל מי שרוצה להבין טוב יותר את ישראל של היום ואת מגוון הכוחות הפועלים ונאבקים בה. הוא חיוני לכל מי שרוצה לשנות אותה.

עזריה לא תגיד לכם שזה קל. היא לא תבטיח לכם הצלחה. להפך: היא תסביר שצריך סבלנות, עקשנות ואסטרטגיה. היא תגיד לכם שזה קשה, מאוד קשה.

אבל אפשרי.

רחל עזריה, לשעבר חברת כנסת, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, סגנית ראש עיריית ירושלים וחברת מועצת העיר, יוזמת ומובילה שינויים חברתיים בעשרים השנים האחרונות. כיום מובילה שינוי חברתי בתחום התחדשות דמוקרטית.

עזריה היא בוגרת האוניברסיטה העברית, בעלת תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ותואר שני ביישוב סכסוכים. נשואה, אם לארבעה ומתגוררת בירושלים.

במשך כ־30 שנה היתה לי הזכות לייצג את מדינת ישראל בעולם, והתמזל מזלי שמקום עבודתי השיק לתחביב הכי גדול שלי.
במו רגלי צעדתי את הצעדים הראשונים של נציג ישראלי רשמי אל מעבר לחומת ברלין, ימים ספורים לאחר שנפלה.

ברחובות בריטניה חשתי את עוצמת הכאב של אזרחיה עם מותה של מלכת הלבבות, הנסיכה דיאנה.
בספטמבר 2001 בוושינגטון הזדהיתי עם הכאב של ארצות הברית בימים שלאחר מתקפת הטרור ששינתה את פניה ואת דמותה.
לקחתי חלק פעיל בעשרות מבצעים מדיניים, בישראל ובעולם, חלקם במדינות שהשתיקה יפה להן.
לעתים סללנו קשרים חדשים ולעתים שימשנו ידידים בשעת צרה.
ראיתי לנגד עיני כיצד נרקם חלום השלום עם הפלסטינים, וגם כיצד הוא מגיע אל שברו.
ישבתי במאות אולפני טלוויזיה ורדיו וניסיתי להעביר, בעברית, בגרמנית ובאנגלית, את עמדתה של מדינת ישראל ולספר על הישגיה חסרי התקדים.
ראיתי וחוויתי יום־יום את האפליה הממוסדת והמבנית כלפי ישראל בארגון האומות המאוחדות ודאגתי להשמיע את קולנו מעל כל במה אפשרית.
טעמתי ממיטב מטעמי תבל — מקוסקוס במרוקו, דרך כריכונים משולשים לצד כוס התה בארמון בקינגהאם ועד מזון מתחכם במסעדות ניו יורק.
אף לא אחד מהטעמים האלה התעלה על חוויית הסלט וכיכר הלחם האחיד של סבתא שפרה בכפר הס.

במילים אלה מסכם רון פרושאור את שנותיו בשירות מדינת ישראל, שבמהלכן עשה את כל הדרך מצוער ועד לתפקידי מנכ"ל משרד החוץ


ושגריר ישראל בבריטניה ובאו"ם.
בלשון קולחת וציורית מתובלת בהומור שוזר פרושאור את סיפור חייו בסיפורה של המדינה, לוקח את הקורא אל אחורי הקלעים של העשייה המדינית ומציג מסמך מרתק על יחסי החוץ של ישראל בארבעת העשורים האחרונים, תוך שהוא מקפיד להציג את "הקופסה", וגם את מה שמחוץ לה.