מילדרד הרנק, שנולדה וגדלה במילווקי, היתה בת 26 כאשר נרשמה לתוכנית דוקטורט בגרמניה והיתה עדה לעלייתה המטאורית של המפלגה הנאצית. ב־1932 החלה לערוך בדירתה מפגשים חשאיים עם קבוצה קטנה של פעילים פוליטיים. הקבוצה התרחבה ועד 1940 היתה לארגון המחתרת הגדול ביותר בברלין. הרנק גייסה למחתרת גרמנים ממעמד הפועלים, עזרה ליהודים להימלט מגרמניה, תכננה פעולות חבלה, ושיתפה פעולה בכתיבת עלונים שגינו את היטלר וקראו להפיכה. חברי המחתרת שלה נעו ברחבי ברלין בחסות החשכה וחילקו עלונים בתיבות דואר, בשירותים ציבוריים ובתאי טלפון. כשנורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היא נהפכה למרגלת והעבירה ידיעות מודיעיניות רבות ערך לבעלות הברית. ערב הימלטותה לשוודיה נתפסה בידי הגסטפו. הרכב של חמישה שופטים בבית משפט נאצי גזר עליה שש שנות מאסר במחנה עבודה, אבל היטלר ביטל את ההחלטה ופקד להוציאה להורג. ב־16 בפברואר 1943 היא נכפתה לגיליוטינה וראשה נערף. היסטוריונים מציינים את מילדרד הרנק כאמריקאית היחידה בהנהגת המחתרת הגרמנית, אבל סיפורה יוצא הדופן נותר כמעט לא נודע עד כה.
הסופרת, רבֶּקה דונר, הנינה של אחותה של הרנק, הסתמכה על תחקיר ארכיוני מקיף שערכה בגרמניה, ברוסיה, באנגליה ובארצות הברית, וכן על מסמכים שחשפה בארכיון המשפחתי כדי לטוות את הסיפור האמיתי והמפתיע, ומיזגה בהצלחה מרכיבים ביוגרפיים עם מותחן פוליטי וסיפור בלשי. השילוב המבריק של מכתבים, קטעי יומן, פתקאות שהוברחו מהכלא בגרמניה, עדויות ניצולים ומסמכי מודיעין הניבו סיפור גבורה, והקימו לתחייה את האישה שהפגינה אומץ מוסרי נדיר אך נותרה חידה וכמעט נמחקה מדפי ההיסטוריה.
רבֶּקה דונר היא עיתונאית "הניו יורק טיימס" וה-Bookforum. היא בוגרת אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת קליפורניה. היא לימדה כתיבה באוניברסיטת ברנארד וקולומביה. זהו ספרה השלישי.
הספר זכה ב: פרס Pen America לספרות ובפרס National Book Critics Circle Award לביוגרפיה ונבחר כספר העיון של The New York Times