ביטוי הולם לסדר ההעדפות של החברה הישראלית בתקציב המדינה וייצור יעיל של השירותים הציבוריים מחייבים לבזר את ההחלטות בין נושאי תפקיד רבים. ואולם ניסיון העבר בישראל ובמדינות אחרות מלמד כי הענקת כוח שווה למשתתפים רבים בתהליך קביעת התקציב מסכנת את המשמעת התקציבית ומאיימת על השגשוג הכלכלי.
בספר מאזן הכוחות בתהליך התקצוב בוחנים המחברים, פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן, אם כללי המשחק בגיבוש תקציב המדינה משקפים את האיזון העדין שבין הבטחת משמעת תקציבית לבין ביטוי סדרי העדיפויות של החברה בישראל. בעיקר הם בוחנים את מידת הריכוזיות של משרד האוצר בתהליך התקצוב בעבודתו עם יתר משרדי הממשלה ועם הכנסת, בהשוואה למדינות אחרות.
השגת משמעת תקציבית והקצאה יעילה של התקציב בין יעדי החברה מותנות גם בשקיפות מרבית ובאימוץ תהליך החלטות דמוקרטי. המחברים מדגישים את השקיפות הירודה בתהליך התקצוב, ובמיוחד בעת ההחלטה על התקציב בממשלה. הם גם מנתחים את יתרונותיו של חוק ההסדרים בשעת משבר ואת המחיר הדמוקרטי והפגיעה ביעילות שחוק ההסדרים גובה מאתנו בימים כתיקונם.
הספר נחתם במתכון לעיצוב מחדש של תהליך התקצוב בישראל, שבכוחו לייעל את אספקת השירותים הציבוריים לאזרחי ישראל, לשקף באופן דמוקרטי את סדרי העדיפויות של החברה ולהגן על היציבות הכלכלית.