"התפטרותו של סקוט ריטר אתמול, אחד האמיצים והנחושים ביותר מבין פקחי הנשק של האו"ם שמונו לאתר את התוכניות לייצור כלי נשק כימיים, ביולוגיים וגרעיניים של סדאם חוסיין, מכוונת אצבע מאשימה כלפי מדיניותה של ארצות הברית מול עיראק - או ליתר דיוק, מציינת את קריסתה של מדיניותנו." וואשינגטון פוסט, 27 באוגוסט, 1998 "במשך שבע שנים של עבודה כפקח או"ם מוביל בניסיון לאתר את היכולות המוסתרות של סדאם חוסיין לייצר כלי נשק להשמדת המונים, סקוט ריטר נאלץ לגייס את כל האומץ הפיזי שבו. ואז... גייס את כל האומץ המוסרי והאינטלקטואלי שלו, והתפטר. ...אני מקוה שבאחד הימים בנותיו התאומות בנות החמש של ריטר יקראו את הערכת התפקיד של אביהן: הוא גילה אומץ במאבקו נגד טרוריזם מדיני, ומידה רבה של אומץ בהתפטרותו כדי שיוכל לספר את האמת, והוא ראוי להוקרה על אמונתו כי בני ארצו יזהו את הסכנות האפשריות, במידה ואלה המחזיקים במידע יספרו עליהן." "בשינוי עמדתו על עיראק, ממשלו של קלינטון מדדה לעבר מדיניות המאפשרת לסדאם חוסיין, לחדש מלאי קטלני של כלי נשק כימיים וביולוגיים. בכך הופכים ברורים נסיונותיו של הממשל להפחיד את סקוט ריטר, פקח נשק ראשי לשעבר של האו"ם, אשר בצדק מתריע בפני התפתחויות בבגדד, ולהכפיש את שמו." ניו - יורק טיימס, 4 באוקטובר, 1998 "ארצות הברית כמעט הכריזה מלחמה בסוף שבוע שעבר, כדי להגן על עבודת פיקוח הנשק בעיראק שבה חיבלה דיפלומטיית ארצות הברית בחשאי בקיץ שעבר. חתרנות זו גרמה לביצוע מעשה נדיר בארצות הברית - התפטרות מטעמים עקרוניים על - ידי אמריקני נדיר, סקוט ריטר." ג'ורג' פ. וויל, וואשינגטון פוסט, 17 בנובמבר, 1998