עולמה המקברי והגרוטסקי של יחידת כלי-קודש צבאית, הנחשפת לעינינו בכוח-תיאור עז ובראייה מעמיקה, הוא הרקע לפרשת יחסים מורכבת ורבת-תמורות בין רב צבאי שאפתני וגס-לב ובין נושא- כליו הרגיש והמופנם.
יצירה אפית רחבת-יריעה, פרי עטו של מחבר נוצות על תקופת הנביטה של ההוויה המשיחית בימים התמימים ומלאי התקוות של ה"אתחלתא דגאולה" שלפני מלחמת ששת הימים, המפליאה לתאר את הכוחות שהזינו מאז קום המדינה את חלומותיהם של חניכי החינוך הדתי-לאומי והאיצו בהם לבסוף, כדברי עמוס עוז, לקום ולנטוש את תפקידם המסורתי כמשגיחי הכשרות של קרון המסעדה ברכבת ולשעוט קדימה אל הקטר כדי ליטול שם את ההגה לידיהם.