שטפן צוויג, הסופר בעל אלף הפנים, כתב יותר משישים יצירות ספרותיות. בין הנדירות ביופיין ובסגנונן היא "עיני האח הנצחי" – אגדה מהודו הקדם בודהיסטית.
השחקנים הם: מלך, עַם, מרחב על–זמני, בלתי מוגדר – ולפיכך גם עכשווי. הגיבור הוא לוחם ששמו ויראטא הנקלע לעבודה בשירות המלוכה. דרכו של ויראטא היא אפית, אך מסלולו לא רגיל והתפניות בו מהופכות: חייל – שופט – אסיר – נזיר – אדם פשוט. ויראטא מחפש יותר מכול את חירותו הנפשית ואת השחרור מכל אשמה.
כל שלבי הנובלה נושאים מטענים קיומיים, פילוסופיים, עדינים. האנרגיה הספרותית נמצאת – בדומה לעלילה – בכוח ובשקט שמעבר למילים. “עיני האח הנצחי“ הוא טקסט חריג, “לילי“. קריאתו באיטיות עשויה להעניק הנאה שלווה ומסתורית, לעורר שאלות, וכמו ביצירות מופת מודרניות, לגלות אמת חמקמקה.