אני בדרכי אלך - יד שניה

בכל דור צריך לחפש את הכללים והעקרונות שבכל סוגיה, ולהסביר אותם בשפת הדור. זהו כיוון החקירות שבסדרת ספרי ה"מרבדים", חתירה להגדרות יסוד בכל מסכת, עידוד לדרך לימוד שמחפשת את שורשי הסוגיה, שקוראת לך לחפש את הרובד הבא, זה שמתחת לרובד שאליו הגעת. לפעמים פרטים שנראים במבט ראשון כהלכות קטנות והסתעפויות, יבוארו מחדש כיסוד ולב הסוגיה. יש פרקים שבהם העבודה ארוכה ומקיפה, ויש שהם כהערות ו'קריאות כיוון' לעיון.

זכה המחבר לשמש תלמידי חכמים מגדולי הדור זצ"ל ולהבלח"א, והביא מהם מסורות ופסקים בספרים. בחלק מהמסכתות, ובעיקר בסדר מועד, יש בירורים הלכתיים בדרך עיונית, הקשורים להלכות היום יום, ובסדר קדשים – כשמהרה יבנה המקדש.

ספרי ה'מרבדים' יתאימו לבחורי ישיבה ואברכים, ללמדנים, למעיינים ומעמיקים, יתאימו לר"מים בהכנת שיעור, יתאימו ללומדי הדף היומי שירצו לעיין ביסודות הסוגיות, לחדד הגדרות וכללים, ויתאימו למבקשים לסלול לעצמם דרך בלמדנות ועיון. לעוסקים בפסיקת הלכה למעשה יועילו ספרי ה'מרבדים' בסוגיות של הבירורים ההלכתיים.

מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל.

המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה.

מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.

הרב חיים נבון הוא הוגה דעות, סופר ופובליציסט. פרסם אחד-עשר ספרים בענייני יהדות ושלושה ספרי פרוזה, בהם רב-המכר "חוה לא אכלה תפוח", ספרי ההגות "שיעורי בית" ו"מכים שורשים" והרומן הדיסטופי "חופשי זה", כולם בהוצאת ידיעות ספרים.