דברים שהסתרנו מהאור - לוסי סקור

הסופרת פטרישיה הייסמית שזכתה לכינוי "מלכת הספרות האמריקאית של המאה העשרים", יצאה מזמן ממגירת ספרות המתח שאיתה היתה מזוהה וזכתה להכרה כסופרת החוקרת את אפלת הנפש ביצירות שאי-אפשר לכבול לשום סד של סוגה כזאת או אחרת, בדיוק כפי שעשה לפניה הסופר אדגר אלן פו. הבחירה של הייסמית לשהות בספריה בתוך נפשותיהם של גיבורים וגיבורות שמבצעים פשעים, ולהמשיך ללוות אותם, לעתים קרובות מתוך הזדהות, גם כשהם מנסים להתחמק מעונש, הפכה אותה לאחת החוקרות היסודיות והמעמיקות ביותר של שאלת "הרוע" בספרות המודרנית.

קריאת הינשוף, שיצא לאור ב-1962 וזכה למעמד של קלאסיקה מודרנית, נפתח בהצצה אל מטבח חמים ומואר. גיבור הרומן, רוברט פורסטר, מתאושש מגירושים קשים וממשבר נפשי, ומנסה לשקם את חייו בעיירה קטנה בפנסילבניה. ערב אחד, בעודו נוהג הביתה, הוא רואה אישה צעירה ויפה מבעד לחלון המטבח של ביתה. רוברט הבודד לא מצליח להתנתק מהמראה הביתי והמנחם וחוזר לשם לצפות בצעירה ערב אחר ערב. כשהוא מתגלה, אובססיות משונות נחשפות, והאירועים מתהפכים על פיהם ומטלטלים את העיירה כולה.

קריאת הינשוף הוא אחד הרומנים המשובחים ביותר של הייסמית. זהו רומן מפתיע, חסר רחמים ורב-תהפוכות, החוקר את המתח בין גברים לנשים ואת התפקיד שממלאים בו משיכה ארוטית, פנטזיה ואלימות. הוא עובד למסך שלוש פעמים ותורגם ל-22 שפות, ועם זאת מעולם לא תורגם לעברית. תרגומו המצוין של יותם בנשלום ואחרית הדבר המרתקת של דרור משעני על הסיפור שמאחורי קריאת הינשוף ועל הייסמית עצמה, יאפשרו לקוראי העברית להתוודע ליצירתה המגוונת של אחת הסופרות האמריקאיות החשובות והמשפיעות במאה העשרים. קריאת הינשוף הוא הרומן השלישי של הייסמית המתורגם לעברית, קדמו לו המשחק של ריפלי (כתר, 2003) וקרול (הוצאת דיונון, 2016). 

בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, מחליט מֵהְמֵט גֵ'מַאל עַזְמִי בֵּיי, מושל וִילַאיַת בּיירות (פרובינציית ביירות העות'מאנית) לשלוח שני משכילים צעירים ערבים למשימה ייחודית: מסע תיעודי במחוזות הפרובינציה. המושל מבקש מהשניים, רפיק אלתמימי ומֻחמד בּהג'ת, לקבל עדכון מפורט על הנעשה בפרובינציה שלו – המבנה החברתי, המצב הכלכלי, המאפיינים הדתיים והמנהגים התרבותיים. השניים מקבלים על עצמם את המשימה: הם מצטיידים בכלי כתיבה, בצידה, במטבעות ובשטרות כסף, ויוצאים לדרך.

הדיווח על מסעם הראשון פורסם בכותרת וילאית ביירות, וראה אור בערבית ובתורכּית עות'מאנית בשנת 1917. כעת הוא מופיע לראשונה גם בעברית, ומאפשר לקוראים ולקוראות להשקיף על הארץ ועל המרחב שמעבר לה, מנקודת מבט ייחודית, דעתנית, לעיתים קרובות מתנשאת או אליטיסטית, אך פטריוטית. המחברים מתארים בפרטי פרטים את החיים שהתנהלו בארץ – של מוסלמים, נוצרים, שומרונים ויהודים; של תושבי כפרים, שבטים בדואיים, עיירות וערים. דיווחם כולל נתונים וראיונות, מובאות ממקורות רשמיים, זיכרונות ושירים עממיים.

הגרסה העברית מוערת, וכוללת אחרית דבר מאת פרופ' אבי רובין, ומסה על חשיבות ההיבט החקלאי בספר, מאת ד"ר בסמה פאהום.