"לא אשכח את היום בו התוודעתי לתופעה התיאטרלית הדרמטית המכונה קבוצת התיאטרון הירושלמי: תנועות שהזכירו אמנות עיתקה, שימוש מפעים בקול האנושי על כל גווניו (ולאו דווקא במילים אלא בצליל טהור), שילוב טקסטים ארכיטיפיים כלל-אנושיים, משחק מהפנט ובימוי חדשני. עבודותיה של הקבוצה הועלו כתיאטרון פולחן, שאינו מספר סיפור לינארי, אלא מהווה ניסיון להעלות מחדש דמויות נשיות עתיקות מן המקורות היהודיים וכך ליצור מדרש חדש, המשוחח עם המסורת ועם נשים אלו. בעקבות 'מעשה ברוריא' באו דמויות נוספות - אסתר, שרה והסוטה.
אמצעיה של קבוצת התיאטרון הם, מצד אחד, כלי התיאטרון המערבי; מצד שני, המילה והטקסט הם גיבורי המעשה והם המפתחות המרכזיים לתנועה הבימתית, לבניית החלל, למוזיקה של הדיבור ולשימוש בקול כיוצר פירוש. מעורבותו של הקהל כקהל לומד, דורש וחווה היא עקרונית. בצורה זו יוצרת הקבוצה תיאטרון מקורי, חי ורלוונטי. בכל נושא איתו היא מתמודדת אמירותיה רעננות ובמידה רבה מהפכניות, כאשר הטקסטים הגבריים המסורתיים נקראים ומפורשים בעיניים נשיות ומועלים בקול נשי, תרתי משמע." פרופ' אליס שלוי
"קבוצת התיאטרון הירושלמי קמה בשנת 1982 והביאה לקמת הבמה קול ייצוגי חזק וביטוי לנשים המושתקות ולתרבות היהודית שהיא כמעט מודרת מן התיאטרון הישראלי. הקבוצה החלה להעלות הצגות ומופעי מוזיקה שהתבססו על המקורות היהודיים שנוצרו מתוך תהליך של לימוד מדרשי. בעבודת הקבוצה מושם דגש רב על חשיבותו של הקול הנשי, על איכויותיו התיאטרוניות של הקול, הנתפש ככלי קרוב לתת-מודע, ועל זיקתו לתנועה הגופנית שבשפה העברית. התוצאה היא צורה חדשה של תיאטרון אוונגרדי, הנשען על המיתוסים ועל אמנות הפירוש והמדרש של המקורות היהודיים העתיקים. קבוצת התיאטרון הירושלמי הצליחה להתקיים וליצור בעקביות מעל 26 שנים. וכך, למרות שהיא קבוצת שוליים, מסריה מחלחלים בהתמדה לתרבות הנוצרת בארץ." פרופ' דן אוריין