"אני לא יודע איך עשיתם את זה אבל נולדתי מחדש אצלכם" כך מתמצת הבוגר ל' את התהליך שעבר במהלך שנים של טיפול ב"מעון בית חנה" ששכן בבית מידות ברחוב אתיופיה הקסום אשר בירושלים. בעשור האחרון לפעילותו המעון שינה שמו ל"בית קמפר".
לפנינו ספר האוצר בתוכו מאמרים מקצועיים, מלווים בתיעוד רשמים וחוויות מהדרך המקצועית יוצאת הדופן של מסגרת לטיפול מיוחד בנערים מיסודה של עמותת ״הרי ירושלים" ("מוסד בני ברית"), אשר פעלה במשך יובל שנים.
הספר מתאר את העבודה הטיפולית במרחב החיים המתנהלת במסגרת מוסדית כוללנית, תוך התייחסות להקשר החינוכי־טיפולי, לייחודיותה של פסיכותרפיה דינמית אישית, מאפשר התבוננות על טיפול קבוצתי ודגשים הנוגעים לטיפול בהורים ולטיפול המשפחתי שהם מאבני היסוד של התפיסה הכוללנית.
סביבה טיפולית נמרצת מחייבת הכשרת והחזקת הצוות המקצועי באופן מתמיד ויום יומי (הדרכה, סמינרים, דיונים, ישיבות צוות) על כך אפשר בהחלט לקרוא במאמרים המתארים את האופן בו נעשתה המלאכה המורכבת הזו.
הספר מתאפיין בכך שהדברים הם פרי עטם של חברי וחברות צוות רבים שעבדו במסגרת המעון, ביניהם פסיכולוגיות ופסיכולוגים קליניים, עובדות ועובדים סוציאליים, פסיכואנליטיקאיות ופסיכואנליטיקאים, נשות ואנשי חינוך.
חלק מהכותבים התחילו את דרכם המקצועית כמדריכות וכמדריכים והם מעידים על עצמם כי תקופת עבודתם במעון בעלת משקל רב בגיבוש זהותם המקצועית.
מאות רבות של נערים מתבגרים שהו במסגרת זו מי לתקופה קצרה ומי למשך למעלה מחמש שנים. בספר פרקים המביאים את זיכרונותיהם של בוגרים וכן של מספר אנשי צוות, אשר יחדיו מציגים נדבך נוסף בפרסום מקצועי זה, המצטרף לפרסומים קודמים של העמותה ״טיפול במרחב החיים״ וכתב העת "פנימה".
הספר משמש עדות לדרך המקצועית אשר אפיינה את המעון שהיה לרבים רבים ״מקום להניח בו נפש סוערת״, בתקווה שיעשיר בידע ובתובנות ציבור רחב של קוראים וקוראות, ונשות ואנשי מקצוע העובדים במסגרות טיפוליות לבני נוער.
יהודה לוי
יו"ר ועד המנהל של עמותת "הרי ירושלים".