מונחים רבים שהם כיום חלק טבעי של השפה היו מחוץ לעולמו של הסופר המקראי. כך למשל גלקסיה ודנ"א לא היו ידועים בתקופה הקדומה ומשום כך אינם חלק מהשפה התנ"כית. לעומת זאת, תופעות אנושיות רבות המוכרות כיום במינוח מודרני, כמו תת הכרה, פרנויה, כריזמה או אחריות מיניסטריאלית היו בוודאי מוכרות גם בעידן העתיק. מובן שהמינוח המקצועי לא היה אז בשימוש, אך התופעות שהולידו את המונחים האלה היו מוכרות לבעלי עין בוחנת גם בעולם העתיק והן אכן מהוות, יחד עם תופעות אנושיות רבות אחרות, מושאם ונושאם של סיפורי תנ"ך לא מעטים.
מסיבה זו, כך עולה מבין פרקיו של לקרוא מחדש את התנ"ך, התנ"ך מלא בתובנות שאינן דתיות בעליל. בתוך סיפורי תנ"ך לא קשה למצוא מחשבות ואמירות בתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה, מדעי הרוח והחברה, ואפילו את רעיון האתיאיזם, צריך רק לדעת לאתר אותם. חלק מתובנות חילוניות מובהקות כאלה הוכרו בעולם המערבי רק בעת החדשה.
לקרוא מחדש את התנ"ך מציע פרשנות הנשענת על קריאה מדוקדקת של הטקסטים המקראיים, תוך ניתוק מכוון מכל הפרשנויות, המסורתיות והחופשיות, שאי פעם ניתנו להם. אימוץ הפרשנות המוצעת כאן, או אפילו רק התמודדות עימה, יכולים להפוך את הקריאה בתנ"ך לקריאה בספרות גדולה מרחיבת אופקים ולא רק כמחווה למסורת עתיקת יומין.