12 סיפורים - הדרה לזר

מכשפה, מילון וובסטר, 1828, ניו הייבן:

(1) אישה שעל ידי חיבור לשטן עוסקת בסיוע לכוחות אפלים או רוחות רשע או שליטה בהם.

מכשפה. מילון וובסטר, 1913, ניו יורק:

(2) אישה זקנה ומכוערת.

מכשפה. מילון יוצילייד, (אין תאריך):

כינוי לאישה שנדחקה לשולי החברה עקב עצמאותה ומחשבתה החופשית.

הסתובבתי על הגג בזהירות עד שראיתי אותו, ונשימתי נעתקה. שרון ישב בקצה הגג עם סיגריה ביד. כל כך פחדתי שהוא ייבהל וייפול אם אקרא לו. איך אין כאן שום גדר או מעקה? 
"שרון," אמרתי בסוף בקול נמוך, "זה אני, אלי. באתי לקרוא לך למפגש. אתה זוכר?"
שרון הסתכל עליי במבוכה. "אז מה, באת לקחת אותי?" שאל. "חשבתי שלא תבוא."

עשור לאחר פגישתם הראשונה, שרון מבקש מאלי שייתן עדות אופי שתציל אותו מסבך פלילי חמור המאיים לפרק את כל שבנה.

שיחת הטלפון הבלתי צפויה שולחת את אלי אחורה בזמן, אל הימים שבהם היה מדריך צעיר בארגון "אופק", וקצינת המבחן הפקידה בידיו את הנער בעל המזג הלא צפוי. הוא יוצא אל מסע רווי כאב וחשדנות, כמיהה לאהבה וחשש מפני הנפילה. 

כעת, כשהעבר שב ומקיש על דלתו, חייב אלי להתעמת עם שאלות גדולות שלא נותנות לו מנוח. האם באמת עומדת לאדם יותר מהזדמנות אחת לבחור בחיים?

עד מתי שצריך הוא רומן ביכורים סוחף ומרגש על גבולות השליחות, על המחיר האכזרי של החסד ועל האמונה העיקשת בכוחו של אדם להשתנות. 

אליסף בוק הוא איש חינוך, פעיל חברתי ומרצה במכללת תל חי. מנהל לשעבר בארגון "אחריי". הוא נשוי ליעל ומתגורר עם משפחתו בקיבוץ מירב. הכתיבה של אליסף מושפעת ממסע חייו, שעובר בין השטח לכיתת הלימוד, בין ההר לעמק, ובין הגוף לנפש. זהו ספרו הראשון. 

על רקע ימי המחאה הסוערים בקפלן ויגון המלחמה בעזה, מוצא המחבר שלל מכתבים, יומנים ורשימות של חלוצים ואנשי רוח, מראשית הציונות ועד שנות השבעים. לתדהמתו, עולים מהכתובים רעיונות קיצוניים וחדשנים להפליא - שמעולם לא זכו להד ציבורי. האנשים שמאחוריהם היו ליברלים ומהפכנים הן בדעותיהם והן בחייהם האישיים, ואם לא די בכך – כולם נמנים על בני משפחתו הקרובה והרחוקה.  

מפגש מכונן עם בן גוריון, מניפסט מ-1910 בעד נישואי תערובת ומריבת מכתבים סוערת עם ברנר, דמויות ומאורעות שעיצבו את ההיסטוריה הישראלית ואת ישראל היום כפי שהיא נשקפת מבעד לעיניו של אינטלקטואל, חילוני, שמאלני וציוני. הספר דרכים אחרות הוא גם סיפור ההתעוררות האישי של מחברו: אינדיווידואליסט מנותק שהפך לפעיל חברתי, התוהה האם ישראל באמת הייתה חייבת להתפתח כפי שהתפתחה? ואולי, בהשראת גיבורי הספר הנשכחים, ניתן גם כיום לבחור בדרכים שלא נלקחו ולנתב את ישראל מקום טוב יותר?