מעבר למחיצה - מינה צמח, ורדה מילבאואר

ספרה של חגית דבורה אדלר מציע עיון מחודש בעיצובה של דמות האישה ביצירת עמליה כהנא-כרמון. קריאה פמיניסטית חושפת דמות של אישה חזקה המודעת היטב הן לכוחה והן למידת השפעתה על הגבר; זו אישה המתנהלת במרחב באופן פעיל ומודע, וככזה הוא פותח בפניה אפשרויות בחירה מגוונות. הקריאה הפמיניסטית עומדת על העובדה שהאישה בסיפוריה של כהנא-כרמון היא לרוב דמות דינמית ואיתנה המתנגדת לסדר הגברי שדוחק אותה אל האחרוּת והשוליות; היא בעלת יכולת לנהל את חייה ואת קשריה עם הגבר ועם העולם כהבנתה, ובשום מקרה היא אינה חסרת שליטה. עיצובו של הקול הנשי ביצירה אינו נפרד מקולה האישי של כהנא-כרמון, אשר אותו השמיעה בתכיפות במאמרים ובמסות שפרסמה בעיתונות. יצריות האישה, מיניותה והתנגדותה למנגנון הדיכוי הגברי מקבלים ביטוי נרחב בכל הדמויות הנשיות בסיפורי הקובץ "בכפיפה אחת", כמו גם בדמותה של נועה טלמור, גיבורת הרומן "וירח בעמק איילון", הנוקטת ב"התנגדות של יום יום".

שימוש בלשון פרגמנטרית ונטייה אינטנסיבית לחזרתיות, לשילוב של ציטוטים ממקורות שונים, ולרשימות קטלוגיות מבטאת דווקא את הנפש הקרועה של הגבר ואת חרדתו כפי שהיא באה לידי ביטוי באמצעות חילוף התפקידים המגדרי בנובלה "שם חדר החדשות". החריגה של דמויות הגבר והאישה מהסטריאוטיפים המגדריים מתגלה גם בנובלה "ממראות גשר הברווז הירוק", אשר במרכזה טראומה-נשית והאפשרות לספר אותה מחדש, כנרטיב נשי. חילוף תפקידים מגדרי הוא לב עניינו של הרומן "ליוויתי אותה בדרך לביתה", אשר במהלך מזהיר כורכת בו כהנא-כרמון את התשוקה הנשית ביחד עם יחסי הכוח העדתיים בישראל של סוף המאה ה-20, כפי שהם משתקפים מחשבון הנפש שעורך הגבר.

חגית דבורה אדלר היא דוקטור לספרות עברית, בוגרת בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב; חוקרת תרבות ומגדר המתגוררת בשנים האחרונות בקיגאלי (רואנדה). במסגרת מחקרה העכשווי על שימור זיכרון ועדויות נשיות ביחס לרצח העם שהתרחש ברואנדה בשנת 1994, עתיד לראות אור ספרה "My Journy" , אשר מתעד בגוף ראשון עדות מאוחרת שנמסרה בבית הדין הגבוה לצדק בבריסל על ידי שורדת הטבח.

מתי התערבות המדינה בחיי אזרחיה מוצדקת? מהם הכלים שבעזרתם המדינה מקבלת החלטות ונוקטת פעולות לרווחת תושביה? כיצד היא מיישמת החלטות ופעולות אלה? ואילו כוחות שונים משפיעים על עיצובה של המדיניות?

הספר מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות עוסק באופן שבו מוסדות המדינה מתמודדים עם דרישות לחלוקה של משאבי החברה כדי לפתור בעיות ציבוריות. מדיניות ציבורית נוגעת אפוא לחיי היום־יום של כולנו, ומכאן החשיבות בלימוד הנושא, ביכולת לנתח את המתרחש בזירת המדיניות ולהעריך את תוצאותיה, ובניסיון להשפיע על עיצובה. כדי להתמודד עם אתגר זה הספר עוקב אחר מעגל המדיניות על מכלול היבטיו – עיצוב המדיניות, יישומה והערכתה.

מדיניות ציבורית ב־ 360 מעלות הוא הספר התיאורטי הראשון בהיקפו בתחום דעת זה בשפה העברית. הוא נכתב בידי מיטב החוקרים והחוקרות של מדיניות ציבורית בארץ ומשופע בדוגמאות מהשדה הישראלי. הספר גם מציע לראשונה גישה רב־תחומית הרואה בחקר המדיניות הציבורית נקודת מפגש בין תחומי ידע שונים, בהם מדע המדינה, סוציולוגיה, כלכלה, משפט, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה.

הספר מיועד לעובדי ולעובדות הממשל, הרשויות המקומיות ועמותות העוסקות במדיניות ציבורית, לסטודנטיות ולסטודנטים בתחום זה ולכל השואפים להבין לעומק את הדיונים בנושאי מדיניות המתנהלים בתקשורת.

ד"ר לילך ליטור היא חוקרת ומרצה באוניברסיטה הפתוחה בתחומי משפט ומדיניות ציבורית. מחקריה עוסקים בממשק שבין מדיניות, יחסי עבודה, רגולציה ומערכת המשפט. ספרה האחרון, השביתה: משפט, היסטוריה ופוליטיקה, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2019 .

פרופ' יגיל לוי הוא פרופסור למדיניות ציבורית וסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטה הפתוחה. תחום מחקרו הוא מערכות היחסים צבא-חברה-פוליטיקה. ספרו האחרון, כיצד לכתוב נייר מדיניות: מבעיה ציבורית לפתרון, ראה אור בהוצאת למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה, 2023 .

ד"ר אור קרסין היא ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, והמייסדת שלו. כיהנה כראשת התוכניות לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית ולתואר ראשון במדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה הפתוחה. תחומי מחקרה הם מדיניות סביבה, קיימות ושינוי אקלים.