קובץ המחקרים המוגש בזה לקורא העברי כולל תשעה-עשר מאמרים העוסקים בצדדים שונים ומגוונים של יצירתו הספרתותית של יוסף בן מתתיהו.
בלשון העברית הוא כמדומה קובץ ראשון המוקדש כולו לנושא זה. תקוותנו כי ישמש רבים מן החוקרים, הלומדים והמתלמדים, איש-איש לפי תחומי התעניינותו ועיסקו: אם בארכאולוגיה ואם בהיסטוריוגראפיה, אם בגיאוגרפיה היסטורית ואם בנושאים נוספים בהיסטוריה יהודית ובתולדות ארץ-ישראל.

צעדיה הקדומים ביותר של הדיפלומטיה מתועדים בתעודות מן המזרח הקדום. השליחים שימשו ערוץ תקשורת כמעט בלעדי בין שליטי המזרח הקדום וזרוע עיקרית של השלטון במדיניות החוץ. הספר סוקר את התהוותה של הדיפלומטיה העולמית ואת הפרק הראשון בתולדותיה, ההתפתחות ההיסטורית של מוסד השליחות במזרח הקדום והנורמות הכרוכות בהפעלתו, תוך שימת לב להבדלים שבקרב התרבויות והעמים השונים. המחבר סוקר את מערכת התקשורת בין מדינות, את תפקידי השליחים ואת כינוייהם ומונה נהלים בסיסיים אחידים שגובשו בעקבות התנסות ארוכת ימים.

העדויות המרובות ביותר על מוסד השליחות שביסודו של הספר הן מתקופת ארכיון מארי (המאות התשע עשרה והשמונה עשרה לפסה"נ) ומן המקרא. העדויות הללו באות בעיקר ממקורות היסטוריים וממכתבים אך גם מטקסטים משפטיים, מאפוסים ואף מיצירות מיתולוגיות. לצורך השוואה שולב מידע על מוסד השליחות בתרבויות ובאזורים מחוץ למזרח הקדום: ביוון וברומא בתקופה הקלסית, באיטליה של תקופת הרנסנס, בביזנטיון, בארצות האסלאם, במזרח הרחוק, באירופה בעת החדשה העכשווית ובחברות הפרימיטיביות העכשוויות.