יום המחר

יריב בן-אהרון (2016-1934), מחלוציה הבולטים של ההתחדשות היהודית בחברה החילונית בישראל, פרץ דרך לרבים לארון הספרים היהודי והתקין בו מדף ציוני-חלוצי. סיפור חייו המטלטל שזור בתולדות הציונות, מדינת ישראל וההתיישבות הקיבוצית בתערובת של רציפות ומרד.

כילד צעיר בקיבוץ גבעת חיים חווה נטישה מצד הוריו שיצאו לשליחויות ממושכות. כבן למחזור הראשון של ילדי הקיבוץ המאוחד הוביל את חבריו וחברותיו להגשמה והגה את מפעל שנת השירות. כקצין שריון השתתף במלחמות ישראל מסיני ועד ליום הכיפורים. ספרו הראשון, הקרב (1966), הרומן הראשון מאת בן קיבוץ, מגולל את מוראות מלחמת סיני ואת הספקות שעוררו בו כלוחם, חבר קיבוץ ואדם. 

כבנו של אחד ממנהיגי התנועה והמדינה, יצחק בן-אהרון, יוּעד יריב למנהיגות פוליטית. בתחילה קיבל על עצמו את ייעודו, אך בגיל שלושים-ושתיים התמרד כנגדו והיה לסופר ואיש רוח. לאחר מלחמת ששת הימים נמנה על חבורת שדמות ושיח לוחמים, שהפֵרה את אופוריית הניצחון בנקיפות מצפון וחיבוטי נפש. 

יציאתו המפתיעה ללימודי יהדות בירושלים הייתה שנויה במחלוקת בקיבוצו ובתנועתו. בעקבותיה הכניס לעולמה הרוחני של תנועת העבודה יסוד חדש של לימודי יהדות בדרך הייחודית שפיתח, בגישה בית-מדרשית, קבוצתית ודיאלוגית. 

ברומן השני שלו, פלג (1993), יריב בא חשבון עם דור מייסדי הקיבוץ ועם הוריו הפרטיים ובכך חולל סערה בתנועה הקיבוצית ומעבר לה. אז חבר לתלמידיו שיסדו את "המדרשה" באורנים, מראשוני בתי המדרש הפלורליסטיים. שם הגה את סוגת ה"מסכת", פירוש ומדרש בנוסח תלמודי על יצירות ספרות והגות ציונית-חלוצית.

יריב בן-אהרון נולד וגדל כבן מובהק לדור הצבר המחוספס, שנועד לבנות את המדינה ולהגן עליה, ואכן הגשים ייעוד זה. אך בה בשעה חולל בקרב בני דורו מהפכה של התבוננות והקשבה, רגישות רוחנית, למידה וחיבור מחודש לשורשי היניקה היהודיים, שנזנחו והותירו חלל סמוי בנשמת הדור. כיצד ומדוע התחולל המפנה הרוחני הדרמטי הזה בתרבות ישראל? 

תוך שילוב ייחודי בין מחקר היסטורי, סגנון ספרותי, כתיבה מסאית ומדרש יוצר, מסכת ביוגרפית זו חושפת את תפקידו המכריע של בן-אהרון בהתחדשות היהודית, הציונית והחלוצית בחברה הישראלית. מתוך כך נחשפים רבדי העומק של תנועת ההתחדשות כולה.

תום נבון, מתלמידיו ושותפיו של יריב בן-אהרון ב"מדרשה" ובתנועת המחנות העולים, הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת חיפה.