"חֲרוּזִים, אוֹתָם אָסַפְתִּי, הַשִּׁירִים, אוֹתָם כָּתַבְתִּי.... מִי יִדְאַג לָכֶם, מִי? כְּשֶׁאֵלֵךְ לְעוֹלָמִי?"
שואל אברהם רייזן בן השבע עשרה כמי שחזה את הנולד. רייזן, אחד המשוררים והסופרים ביידיש הנודעים והאהובים בזמנו, הלך ונשכח ככל שנתמעטו קוראי היידיש.
ספר זה הוא בבחינת הצצה לחלק קטן מיצירתו הענפה, מנעוריו בעיירת הולדתו קוידנוב שברוסיה הצארית ב־1876 עד למותו בניו יורק ב־1953.
רבים משיריו של רייזן הולחנו והופצו בקרב קהילות דוברות יידיש באמריקה ובאירופה עד אמצע המאה הקודמת. רייזן גם היה אמן הסיפור הקצר. בשיריו ובסיפוריו הוא חושף את השאיפות, הכמיהות והמכאובים של האדם הפשוט, ומפנה זרקור אל עוולות חברתיות. נושאיו הם אוניברסליים: מלחמת הקיום, מקורות ההשראה, חיפוש אחר אהבה ושאיפה לעתיד טוב יותר. בה בעת הוא מתמודד גם עם שאלות היהדות העומדת על מפתן דרכים, אז כהיום.