כנימות יוצרות עפצים על אלות בישראל

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.  

אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר  נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה.

בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים  שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית.

העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות.

פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.

בחדר, מול החלון הוא ספר עיון בגוון אישי מאת חוקרת המקרא ד"ר אסנת ברתור. לאחר שנים של מחקר וכתיבה אקדמית מבטאת ברתור גם את עולמה האישי ומשלבת אותו בכתיבתה על המקרא. 

שׂמלה יקרה לליבה, שקיבלה בנסיבות עצובות, מובילה לעיסוק בבגדיהן של כמה דמויות מקראיות; סרט מלחמה מטלטל הוא פתח לדיון בחוקי המלחמה במקרא; פרויקט תיאטרוני בן זמננו סולל דרך לעיון במגוון מחלות מימי קדם; עברה כסנגורית מוביל אותה לבחינה מחודשת של ההאשמה החמורה שמטיח שמואל הנביא בשאול המלך, וסיפור על תספורת ילדות לא מוצלחת מוליך לעיסוק בשׂערם של גיבורים מקראיים. 

בכתיבה בהירה וקולחת שוזרת ברתור את חוויותיה, זיכרונותיה ורשמיה בידע המחקרי הרחב שלה על המקרא ועולמו, ומעמידה עשרים רשימות עיוניות־אישיות מאלפות, שיש בהן ביקורת מושחזת, הומור, פסיפס של רגשות, ומעל לכול – אהבה גדולה למקרא.

 אסנת ברתור היא חוקרת מקרא ועורכת דין בתחום המשפט הפלילי וזכויות אדם. כחמש־עשרה שנה הייתה מרצה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב ועורכת דין במחלקה המשפטית של ארגון זכויות האדם "יש דין". כיום היא עורכת דין מתנדבת במועצה האזורית של הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב. פרסמה שני ספרים:  Reading Law as Narrative: A Study in the Casuistic Laws of the Pentateuch  ומעשה בשבויה יפת תואר: החוק המקראי בראייה ספרותית.