פַּעַם אַחַת הָיוּ שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים: פִּיפּוֹ, קֵנִי וּבּוֹד. הֵם חִפְּשׂוּ תָּמִיד רַעֲיוֹנוֹת חֲדָשִׁים לְמִשְׂחָק.
אֲבָל לֹא מְשַׁנֶּה בְּמָה שִׂחֲקוּ, הָעִקָּר שֶׁהָיוּ יַחַד. יוֹם אֶחָד הֵם מָצְאוּ אֲבַטִּיחַ, אָדוֹם וּמַבְטִיחַ. קֵנִי וּבּוֹד הִצִּיעוּ – בּוֹאוּ נִזְלוֹל. אֲבָל לְפִּיפּוֹ לֹא הִתְחַשֵּׁק. הוּא פָּרַשׁ, הִתְרַחֵק, וְחִפֵּשׂ לֶאֱכוֹל דְּבַר-מָה נִפְלָא כְּמוֹ תּוֹלַעַת שְׁמֵנָה וּגְדוֹלָה.
הַאִם הוּא מָצָא? אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיָּצָא לְחַפֵּשׂ אֲתוֹנוֹת וּמָצָא אֶת הַמְּלוּכָה.
תּוֹלַעַת גְּדוֹלָה וּשְׁמֵנָה הוּא סִפּוּר יְצִירָתִי וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה – יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ - תַּאֲמִין - וְעַל הַכֵּיף שֶׁבְּלִהְיוֹת יַחַד, אַךְ לִפְעָמִים טוֹב גַּם לֹא לִזְרוֹם עִם כּוּלָּם.
הַסִּפּוּר וְאִיּוּרָיו הַנִּפְלָאִים תּוֹאֲמִים אֶת דִּמְיוֹנָם הַיְּצִירָתִי שֶׁל יְלָדִים, הָאוֹהֲבִים לְהַמְצִיא שִׁמּוּשִׁים לֹא שְׁגוּרִים לַחֲפָצִים שׁוֹנִים.