"את מדממת אני בוכה", ספרה של שולה בן-דעת, מזמין את הקורא להיכנס אל תוך עולמה המורכב של ילדה, ואחר כך אישה, שחלקים מזיכרונותיה נשארו לא מעובדים. הוא בנוי בעיקר מדיאלוגים בין החלקים הפנימיים של נפשה, שנוצרו מתוך החוויות הטראומטיות שעברה. הספר המיוחד הזה נכתב בכתיבה אינטואיטיבית, כנה, מהירה וקולחת, של מי שעברה חוויות קשות בילדותה אבל הצליחה להתמודד ולהשתקם.
הספר נושא מסר של תקווה, וחשיבותו היא בהצלחתה של המחברת להתגבר על הסבל הרב שעברה ולבנות לעצמה עולם הגיוני מתוך הכאוס שחוותה. התמודדותה המורכבת מעידה על אומץ לבה ועל אישיותה הייחודית.