הטוב בשקרים - יד שניה

כשתרגיל צבאי במתקן סודי בצפון ישראל מעיר סיוט עתיק ואפל מתרדמתו - לוחם שייטת מוכה טראומה יגלה אמת מזעזעת על מפלצתיות, חרטות, פחדים, וגורל. 

נמרוד תמוז, לוחם מעוטר בשייטת 13, מוביל תרגיל משותף עם צוות 6 של אריות הים האמריקאים. מה שאמור היה להיות תרגיל ראשון מסוגו במתקן אימונים חדשני הופך במהירות לסיוט מקאברי, כשכוחות אלימים מתעוררים ממעמקי האדמה. בהובלת סוכנת ממשלתית מסתורית, הלוחמים יצטרכו להתמודד עם אויב שאין לו שם בשום שפה - אבל הסכנה האמיתית לא מגיעה מבחוץ - היא טמונה עמוק בתוך נשמתם, בסודות אפלים שהודחקו ליותר מדי זמן.

שדים וסמטאות הוא רומן אימה מהפנט המשלב אקשן צבאי חד כתער עם מיתולוגיה מזרח-תיכונית עתיקה. האם תהית מה יקרה אם מייקל קרייטון יזמין את ה.פ. לאבקראפט לבירה בפלורנטין - ואיזה סיפור ייצא מהערב הזה? אז זהו שדים וסמטאות - מסע אל תוך התהום שבין גבורה לטירוף, בין אנושיות למפלצתיות, כשבתחתית החשוכה מהדהדת השאלה: כמה מהאנושיות שלנו אפשר להקריב כדי לעשות את הדבר הנכון?

איתן גפני הוא במאי קולנוע ואיש תוכן, מחלוצי סרטי הז'אנר בישראל. יליד 1981, שמסרב לקחת על כך אחריות עד היום. סרטיו הופצו והוקרנו ברחבי העולם, וזכו באינספור פרסים. הוא איש משפחה מסור, אדם נחמד בכללי, שמפחד פחד מוות מג'וקים. שדים וסמטאות הוא ספרו השני, והוא גם סוג של ספר המשך לסנוורים אפלים. 

השדכנית הבטיחה ברבי עקיבא של הדור. היא כנראה התכוונה לתקופה שהוא עוד היה רועה צאן. היא סמכה עלי שאני אמצא את הפוטנציאל הגלום בו. אבל לא קראו לי רחל. קראו לי מירה. לא ראיתי ירושלים של זהב. רק קש והרבה.

אם אתם אנשים הגיוניים, ריאליים, שמשנתם סדורה, הספר לא מתאים לכם. אם אתם אוהבים סדר, התחלה ברורה, אמצע וסוף, כדאי שתדלגו לדף הבא. אם בלגן מאיים עלים וטלטלות קיצוניות בשגרה גורמות לכם לאי נוחות, לא תמצאו את עצמכם בין הדפים. כי הספר הזה הוא הכול, חוץ מרגיל. הוא בוכה וצוחק בו זמנית, צועק ושניה אחר כך מתפייס. מתחיל מהאמצע, חוזר להתחלה ומחפש נואשות אחר הסוף.

מחשבה שנייה, הוא מתאים בעיקר לכם, אנשי ההגיון הצרוף. כי הרווקות לא מחולקת לפי מנת משכל ולוגיקה, היא לא מבקשת רשות להיכנס, אינה מבדילה בין הדם לדם, לא מביטה על שם המשפחה שעל הדלת. ומה תעשו כשסימני שאלה ידיחו את כל סימני הקריאה המסודרים שהכרתם עד כה?!…

בשפה כנה, אמיצה ומלאת הומור עצמי, מביאה מירה דביר את בעיית הרווקות האונברסלית לקדמת הבמה. סדרת הטורים שהתפרסמה במגזין 'קטיפה' ובבמות נוספות, נוגעת בעדינות בעצב החשוף ומעלה לשיח הציבורי נושא בטאבו.