ארווין זומר, סוחר גרמני, מתמכר לטיפה המרה בעקבות משבר אישי. השתייה, מצידה, דוחפת אותו למסע דרך מוסדות סגורים ובתי סוהר.
במבט רגיש אל תהומות נפשו של אלכוהוליסט ובסגנון הומוריסטי-מריר, מתאר פאלאדה את עולמו של האיש הבודד, האאוטסיידר. יצירת המופת הביוגרפית הזאת נכתבה על ידי פאלאדה בכתב צופן כאשר היה מאושפז במוסד נאצי לפושעים חולי נפש, לשם נשלח לאחר מריבה עם אשתו, שבמהלכה פלט בטעות, לטענתו, ירייה מאקדחו. הטקסט התגלה רק לאחר מותו.
הטקסט, שהתגלה רק לאחר מותו, מגולל את סיפורו - לעתים באכזריות, לעתים בחריפות ולעתים בהומור - של איש עסקים קטן אשר מאבד את השליטה צעל חייו תוך שהוא נלחם באומץ בחברה שהולכת ונעשית יותר ויותר עריצה. באין מציל הוא מוצא נחמה בטיפה המרה, וזו דוחפת אותו למסע תופת דרך מוסדות סגורים ובתי סוהר.
הנס פאלאדה - על שם הגיבור הנס והסוס פאלאדה מסיפורי האחים גרים - הוא שם העט של רודולף דיטצן (1947-1893). לפני מלחמת העולם השנייה היו הרומנים של הנס פאלאדה רבי–מכר בינלאומיים, לא פחות מספריהם של תומס מאן והרמן הסה. ספרו "איש קטן, מה עכשיו?" אף עובד לסרט הוליוודי, אך משנודע לנאצים שהסרט הופק על ידי יהודי הם אסרו למכור את זכויות התרגום של יצירותיו והוצב עליו מעקב.
משסירב פאלאדה להצטרף למפלגה הנאצית הוא נעצר על ידי הגסטפו, ואף שבסופו של דבר שוחרר, זומן לעתים קרובות ל”שיחות” בנוגע לכתיבתו. בניגוד למאן, הסה ואנשי רוח גרמנים אחרים, פאלאדה סירב לברוח למקום מבטחים, אפילו כאשר המו”ל האנגלי שלו, ג’ורג’ פטמן, שלח סירה להצילו.
אך הלחצים תבעו את מחירם ופאלאדה החל להשתמש יותר ויותר בסמים ואלכוהול. וזמן קצר לאחר שקיבל הוראה מגבלס לכתוב רומן אנטישמי, הוא התמוטט והושם בהסגר בבית מחסה ל”פושעים חולי נפש”, גזר דין השקול למעשה לעונש מוות. כדי לעצור את הבלתי נמנע, הוא העמיד פנים כאילו הוא מבצע את המשימה שהטיל עליו גבלס, אך למעשה כתב סיפורים וספרים מקודדים – "השתיין" וספר הזיכרונות "בארצי הזרה לי".
הקידוד היה כל כך נוקשה שפוענח רק זמן רב לאחר מותו. פאלאדה שרד את הרייך ושוחרר בתום המלחמה, אבל נשאר שבר כלי. אחד מחבריו, משורר שהפך לשר התרבות של מזרח גרמניה, החליט לפעול למען החלמתו של פאלאדה בעזרת הכתיבה, ונתן לו תיק של הגסטפו על זוג ממעמד הפועלים שמרד בנאצים. פאלאדה הונע על ידי המסמכים וכתב את "לבד בברלין" בעשרים וארבעה ימים בלבד. הוא נפטר בפברואר 1947, שבועות אחדים לפני שהספר יצא לאור.
"אין לי ספק שזהו הישר והאמיץ מכל ספריו."
יהונתן גפן, "סופשבוע", מעריב
"השתיין, לטעמי, הוא הספר הטוב ביותר של פאלאדה שתורגם לעברית."