שירת השורש של דרך האמצע ( Mūla-Madhyamaka-kārikā) מוכרת כחיבורו המרכזי של גדול הפילוסופים הבודהיסטים, נאגארג'וּנה. החיבור, שנכתב ככל הנראה בדרום הודו בתחילת המאה השנייה לספירה, מגבש הבנה שיטתית וחודרת לגבי טבעה הריק של המציאות. כל תופעות העולם מצטיירות לאורה כנטולות מהות וכחסרות תיקוף אובייקטיבי מצד עצמן. "בשיטת טיעון ייחודית וכובשת, שלא ברור אם היא מהווה משחק מבודח או מהלך פילוסופי הגיוני, מובנה וחמור סבר, מסחרר נאגארג'ונה את תודעת תלמידו ומצביע על מה שהוא מבין ככשלים היסודיים של התפיסה האנושית. במהלך הדברים יתהה התלמיד אם הוא כלל קיים, ואם העולם בו הוא מורגל אכן נמצא סביבו" (מתוך ההקדמה). "שירת השורש" מובאת כאן בתרגומה העברי הראשון.
התרגום נערך מהמקור הסנסקריטי על־ידי ד"ר אביתר שולמן, שהוסיף הסברים, פירושים והקדמה היסטורית־פילוסופית לגבי הבודהיזם ומקומו של נאגארג'ונה בתוכו.
ד"ר אביתר שולמן מלמד פילוסופיה, תרבות וספרות הודית ובודהיסטית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.