מצרפי המקרים

ארבעים שנה שהיא שם, בבית החולים הפסיכיאטרי בירושלים, בונה יקום פרטי, מסועף, מלא פרטים ורמזים. היא לא שכחה דבר אך לא ברור עד כמה עולמה הפנימי קשור למציאות. ואז מגיע נדב, פסיכולוג צעיר עם שקט חיצוני ונפש סדוקה מהשירות הקרבי, והוא מקשיב לה באופן אחר. מתעקש להבין. לאט, נגד כל הסיכויים, היא מניחה לו להתקרב, אבל ככל שהוא מתקרב הוא מתקשה להבחין היכן נגמר השבר שלה ומתחיל אזור הדמדומים שבו הוא עצמו חי, וחווה על בשרו את מסקנתו של ויליאם פוקנר: העבר לעולם לא מת, הוא אפילו לא עבר.

בנובלה הכורסה הירוקה בוחן יובל נריה מה קורה כשמטפל יושב מול מטופל ופוגש בכאב שלו־עצמו, שאותו לא הצליח לרפא; מה אם הכאב הזה הוא הדבר האחרון שנותר לו מאדם אהוב; כיצד נשזרים להם היחסים בין מטופל למטפל; ואיך, אם בכלל, נשמרים גבולות התפקיד במשך המסע הטיפולי.
מהלך האירועים בספר מגלה שטיפול נפשי עשוי להיות מן הדברים הנועזים ביותר ששני אנשים יכולים לעשות יחד מבלי לצאת מן החדר.

יובל נריה, מחבר רומן המלחמה ״אש״ על חוויותיו כחייל במלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן 1989) הוא פסיכולוג קליני ומנהל תוכנית המחקר בפוסט־טראומה בֿמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה.

סיפורים מאזורי הסְפָר מאת עֹֹמר ברטוב פּוֹרשׂ בפנינו תמונה של עולם מורכב להפליא, עשיר במיפגשי תרבויות וגם עתיר ניגודים וסתירות. הסְפָר של מזרח אירופה – חבל ארץ נרחב המשתרע מן הים הבַּלטי עד אל הבַּלקנים – נשלט במשך מאות שנים בידי כמה ממלכות ואימפריות, וחלקים ממנו, ובהם חבל גליציה, עברו מדי פעם מיד ליד. לאורך הדורות, הגבולות המדיניים לא חפפו את ההפרדה בין קבוצות אתניות שונות – פולנים, אוקראינים ואחרים – או בין בני דתות מתחרות, כמו קתולים, אורתודוקסים, או זרמים נוצריים אחרים. ובתוך כל התערובת האתנית-דתית הזאת חיו מיליוני יהודים, שניסו כמיטב יכולתם לשרוד, הן כלכלית והן חברתית ותרבותית.

במהלך המאה ה-19, הרעיונות של הקידמה האירופית, החילונית ביסודה, התחילו לחלחל גם אל הקהילות היהודיות המסורתיות, וקראו תיגר על המיבנים החברתיים הישנים. במקביל הלכה וצמחה האנטישמיות הלאומנית, שאינה אך ורק דתית. וכך, במיפנה המאה ה-20, שאלות כמו דתיוּת מול חילוניוּת, או אמנסיפּציה לעומת ציונות, נעשו לנושאים בוערים, מלהיטי-רוחות. עד שבאה מלחמת העולם השנייה וגרפה באחת את כל העולם הזה אל התהום.

בסיפורים מאזורי הסְפָר שוזר ברטוב סביב בּוּצ'אץ', עירו הגליציאנית של ש"י עגנון, מבחר מרתק של סיפורי חיים – סיפורם של אנשים וקהילות, של זרמים חברתיים, דתיים ופוליטיים – יחד עם מקורות היסטוריים וספרותיים מגוּונים. ותוך שילוב מרתק של סיפור המשפחה הפרטי שלו, בעיקר משפחת אמו, ילידת בּוּצ'אץ', הוא יוצר פּסיפס מרהיב של תרבות מפוארת לאורך מאות שנים – בצמיחתה, בשגשוגה, ולבסוף בכליונה. 

עֹמר ברטוב הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בּראוּן, רוֹד איילנד, ומחזיק בקתדרה ללימודי שואה ורצח עם. עם ספריו החשובים ופורצי הדרך נמנים צבאו של היטלר (דביר, 1998); היהודי בקולנוע: מ'הגולם' ל'אל תגעו לי בשואה' (עם עובד, 2008); אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בּוּצ'אץ' (עם עובד, 2020).

 

"הספר שוזר באלגנטיות היסטוריה, אגדה, ספרות וזיכרונות אישיים, עם ההבחנות חדות-המבט של ברטוב. רישום-זיכרון מעמיק של ציוויליזציה שנמחקה". - פרופ' שאול פרידלנדר, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

"כתוּב באופן נפלא וספוּג בסיפורים מאזורי הסְפָר של גליציה ומארץ ישראל – הישג יוצא מן הכלל". - פרופ' יאן גרוס, אוניברסיטת פרינסטון