המלאך נגד עולם הפשע - יד שניה

המיתולוגיה האירית, ספר נוסף בסידרה מיתוסים, מביא לראשונה בעברית את המיתוסים של אירלנד הקלטית.
המחברים, לבנה ויהודה ליטני, מספרים את החשובים שבסיפורים האיריים, שבמרכזם עומדות עלילות אהבה וגבורה, כישוף ומסתורין.
רבים מסיפורים אלה עדיין חיים בזכרונם של תושבי אירלנד.
שלא כמו רב העמים הקלטים, שנכבשו בידי האימפריה הרומית וקיבלו את תרבותה, האירים נשארו מחוץ לעולם הרומי ושמרו על תרבותם ועל מסורתם.
מאז המאה ה - 6 החלו נזירים נוצרים להעלות על הכתב את המיתוסים האיריים, ויחד עם מאמציהם "לנצר" את הסיפורים הם שמרו על רבים מהמרכיבים הפגאניים הקדומים שלהם.
בזכותם ובזכות המשוררים האירים העממיים נשמרה המיתולוגיה האירית והיתה למתועדת שבמיתולוגיות הקלטיות.
הספר כולל ארבעה מחזורים: המחזור המיתי, שבמרכזו עומדת פלישת בני הטואטה דה - דנאן לאירלנד ומלחמתם בפומורים הדמונים;
מחזור הגבורה של אלסטר, שבמרכזו עומדות עלילות הגבורה והאהבה של הגיבור קוהולין ומלחמתו במלכה מייב;
מחזור הפיאנה, המספר על עלילותיו של פין מק - קואל ואנשיו; ומחזור המלכים, המביא את סיפוריהם של אחדים ממלכי אירלנד הקדומה.
כו כולל הספר אגדות על החשובים שבקדושים הנוצרים האירים, מבוא על התרבות והמיתולוגיה האירית - קלטית, מפתח מוער ואחרית דבר.

המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים הם מן המקומות האיכותיים והמבוקשים ביותר בירושלים, בשל הקסם האורבני-סביבתי-ארכיטקטוני שלהם, והודות לתהליך השימור וההתחדשות העובר על השכונה.


ספר זה הוא תמהיל מגוון ועשיר של היסטוריה, אדריכלות וסיפורים אישיים מרתקים; מאז ראשית ההתיישבות של חלוצים גרמנים-טמפלרים באמצע המאה ה-19, דרך החיים בצל צלב-הקרס בשנות השלושים, המלחמות, תקופת הצנע והקיצוב של ראשית ימי המדינה, ועד להתחדשות האורבנית בשלהי המאה ה-20. באמצעות טקסטים בהירים, המלווים במאות תצלומים וכן רישומים מאירי-עיניים המוגשים בהמחשה גראפית מרשימה ואסתטית, נחשפים השינויים ההיסטוריים, האורבניים, האתנוגרפיים-חברתיים, האנושיים והארכיטקטוניים שחלו באזור זה מאז שנוסדה המושבה הגרמנית, לפני כמאה וארבעים שנה כיישוב כפרי בשולי העיר, ועד היום, לאחר שהאזור היה לשכונת יוקרה שבמרכזה ציר מסחרי תוסס.


ספר זה הוא הרביעי בסדרת ספרים של המחבר העוסקים באופן פרטני בתולדותיהם והתפתחותם של שכונות ורחובות מרכזיים בירושלים, שהתפרסמו בהוצאת כתר בשיתוף מכון ירושלים לחקר ישראל.