קורין הופמן, צעירה שוויצרית, יוצאת עם ארוסה לחופשה בקניה ובמהלכה פוגשת בנווד האפריקני לקטינגה ומתאהבת בו, אף שבגלל מגבלות השפה כמעט אינה יכולה לשוחח עמו. המומה מעוצמת רגשותיה היא מחליטה למכור את חנותה ואת כל רכושה בשוויץ ולהתחיל חיים חדשים בקניה עם הגבר שהיא אוהבת. הייתי מסאית לבנה הוא תיאור מרתק של ארבע שנות חיים שבהן חיה קורין בכפר קנייתי נידח כמסאית לבנה המקיימת את כל מנהגי שבט הסמבורו. היא מוותרת על הנוחיות ועל תנאי החיים המודרניים וחיה עם לקטינגה ועם אמו, שאינה מכירה בה, בבקתת זרדים וקש הנמוכה מקומת אדם ללא שירותים בסיסיים ואף יולדת את בתם המשותפת. קורין מתארת בגילוי לב את קורותיה רוויות ההרפתקאות ב"בוש" האפריקני, שהביאו אותה עד כדי סכנת חיים ומאבק אדיר להישרדות. הספר היה לרב - מכר מיד עם הופעתו ותורגם לשפות רבות. "מתוך הספר נגלית ארץ זרה, על מנהגיה, ריחותיה וצלליה, בקתותיה הצפופות והטעם של מאכליה... הקוראים נחשפים אל חוויות חיים שלא ייאמנו... יש קסם רב במאמצים ובכוח העשייה של אישה שחוותה כל אלה."