מגילת אסתר מסורת הרב

סיפורי האגדה המלווים את ספר בראשית מוכרים לנו עוד מימי הגן – הסימנים שמסרה רחל
ללאה, אברהם בכבשן האש, ספיקת כפיו של למך שהביאה למותו של קין. אך מה מקורה של
ספרות עשירה זו? מה הביא לשרידותה ולהפיכתה לנכסי צאן הברזל של התרבות היהודית?
בשבילי אגדות בראשית מזמין אותנו למסע מרתק בעקבות גלגוליהן של האגדות המוכרות.
דרך קריאה רגישה ומעמיקה חושפת בפנינו ד״ר ברכה אליצור את השקפות העולם של
חכמים, את תגובותיהם לאתגרי החיים בעידן של תמורות ואת מאבקיהם החברתיים
והאידיאולוגיים על עיצוב זהות לאומית.

הספר מגלה כיצד האגדה התמימה והמוכרת מסווה למעשה מסרים מהפכניים, וכיצד
שינויים עדינים בגרסאותיה מעידים על תמורות דרמטיות בחברה היהודית ובסולם ערכיה
לאורך הדורות.

במבט חד ויצירתי, המלווה בבקיאות מחקרית, חודרת ד״ר אליצור אל הלב הפועם של
ספרות האגדה ואל מאבקי דת, מוסר וחברה שאת סימניהם אנו מזהים גם כיום.

ד״ר ברכה (ברכי) אליצור היא מרצה לתנ״ך ולספרות חז״ל במכללה האקדמית הרצוג.
מחקריה עוסקים בדרכי עיבוד ועיצוב של גיבורי מקרא וסיפורי מקרא בספרות המדרש
בגישה היסטורית. מחברת הספר ‘דיוקן בשביל הדורות‘. ד"ר אליצור היא עמיתת תוכנית
כתבוני במתן.

הספר שבידיכם הוא תוצאה של שאלות שהגיעו לידי הרב ישראל מאיר לאו מקרב

שכבות רחבות בציבור הישראלי. אנשים החלו לשאול את עצמם ואת הרב יותר ויותר:

• במה מתבטאת יהדותנו?
• למְה הדבר מחייב?
• מהי ההלכה וכיצד היא מיתרגמת לשפת המעשה?
• על אילו נדבכים רעיוניים והשקפתיים היא בנויה?

נוסף על השאלות העקרוניות הללו, נשאל הרב שאלות מעשיות רבות, וביניהן:

• מהי תפילה?
• איזו חשיבות יש לכיפה?
• מהי משמעות ה”קדיש” ומדוע הוא נאמר בארמית?
• מה בדיוק נאמר ב”כתובה” מתחת לחופה?
• מדוע לא מדליקים אור בשבת ולא נוסעים לים ביום הזה?
• מדוע נחגג ראש־השנה במשך יומיים?

ספר זה בא לתת תשובות לשאלות אלו. הוא עוקב אחרי השעון היומי ואחרי לוח

השנה של היהודים שומרי המצוות – מקימה ועד שינה, מתשרי ועד אלול, מרגעי

השמחה שבחיים ועד חלילה רגעי מוות. הקוראים ימצאו בספר הדרכה “מה ואיך

עושים” )תוך התמקדות במנהגי אשכנז(, בצד ניסיון להסביר “למָה עושים”.

הרב ישראל מאיר לאו

נולד בפיוטרקוב, פולין, לאביו הרב הגאון משה חיים לאו הי”ד, רב העיר, כנצֵר לשלושים

וחמישה דורות של רבנים. כילד, עבר את אימי השואה בגטאות פולין ובמחנה הריכוז

בוכנוואלד. לאחר השואה, בה איבד את הוריו, עלה לארץ ישראל עם אחיו במסגרת

עליית הנוער. את השכלתו התורנית רכש בישיבות “קול תורה” בירושלים, “כנסת

חזקיהו” בזיכרון יעקב ו”פוניבז’” בבני ברק. בגיל 22 הוסמך לרבנות. בשנת תשמ”ט נבחר

לרבה הראשי של תל אביב־יפו. בין השנים תשנ”ג-תשס”ג כיהן כרב הראשי האשכנזי

לישראל, ובין השנים תשס”ה-תשע”ז כיהן שנית כרבה הראשי של תל אביב־יפו.

שאול מייזליש

יליד פתח תקווה, בוגר ישיבת בני עקיבא בנחלים, עיתונאי, חבר מערכת “הצופה”,

פרסם ספרים ומאמרים בנושאי יהדות וחברה, ומשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה