מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות.
אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים.