עזה כמוות הוא פסיפס אנושי מרתק של האנשים המספרים את סיפורה של עזה בקיץ 2005, עם יציאתה של ישראל ממנה. עזה של חמאס, עזה של חמושים, עזה שנעשתה לבעיה הבטחונית הגדולה ביותר של מדינת ישראל. זהו גם סיפורו של שלומי אלדר, עיתונאי ישראלי בעזה, המסכם מסע עיתונאי מאלף וממושך. חמש עשרה שנים בהן סיפר לצופים בישראל את מה שהם לא תמיד רצו לדעת – כיצד נראים החיים מצידם האחר של המעברים. הוא ליווה את יציאתם של מנהיגי הרצועה מבתי הכלא הישראליים, וחווה עימם את אכזבתם, תסכולם והתלבטותם לנוכח האינתיפאדה השנייה- האם עליהם להצטרף למעגל או להיאבק על דרכם הייחודית. לאורך המסע מפגיש אותנו אלדר עם מי שמכונים האנשים הפשוטים – ילדים, גברים ונשים שחלמו על שחרור ועל מדינה עצמאית תואמת – סינגפור, אך נאלצו לסמוך על שירותי הרווחה של החמאס. במסע לאורך הזמן בין אינתיפאדות בין חלום למציאות, פורש אלדר תמונה עגומה של החמצה ישראלית ופלסטינאית כאחת , ושואל, איך כשל השלום? איך הפכה הקונספציה הצבאית הישראלית לקו המוביל היחיד בשטח? ואיך הפך צה"ל את עזה לשק חבטות? הספר עזה כמוות רצוף גילויים, החל בעימות הראשון בין יאסר ערפאת ומנהיגי האינתיפאדה שבאו לתוניס ואיימו על הראיס ערב בואו לעזה, וכלה בניסיונה של ישראל לחסל פוליטית את יורשו של עראפת, אבו מאזן.