הרומן הקצר חסר המוסר ראה אור ב-1902, ונחשב לציון־דרך רב חשיבות ביצירתו של אנדרה ז׳יד, מענקי הספרות הצרפתית של המאה העשרים, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1947.
מישל הוא צעיר צרפתי שחי חיי למדנות והתכחשות לגופניותו וחושיו. כשהוא יוצא עם אשתו הטרייה מרסלין למסע ירח דבש בתוניס, הוא נופל למשכב ונמצא על סף מוות. המפגש הקרוב עם המוות וכן המפגש עם תרבות זרה ורחוקה משנים כליל את גישתו ומעניקים לו תשוקה גדולה לחיים עצמם. הוא מגלה את ההתענגות על המוחשי והגופני שבעולם וזונח את כבלי המוסר של חינוכו הנוצרי המחמיר, שלתחושתו הרחיקו אותו מהעצמי האמיתי שלו. הוא מקווה למצוא איזון בין חיי הלמדנות הישנים שלו להתעוררות החושים החדשה, אך מגלה שאינו יכול להמשיך בחייו כמקודם: לרדיפת התענוגות וחיפוש אחר אמת ואותנטיות יש מחיר.
חסר המוסר היה ליצירה מכוננת עבור דור שלם של צעירים בראשית המאה העשרים, בדחייתו את ערכי המוסר המקובלים ובקריאתו להתעוררות אל הטבע, החושים והיצר. מדובר בטקסט רב משמעות, שמבוסס במידה רבה על חוויותיו האוטוביוגרפיות של ז'יד עצמו: מסע הרה הגורל לצפון אפריקה שבמהלכו חלה והחלים, נישואיו לצעירה שאהב אהבה רוחנית בלבד, וגילוי מיניותו ההומוסקסואלית. כל יצירתו העתידית טבועה בחותם הרומן הזה, שהיה ונשאר אחד מספריו הידועים והאהובים ביותר.
זוהי יצירה חיה, אנרגטית ומעוררת מחשבה, שמצליחה לאתגר תפיסות גם מאה ועשרים שנה אחרי שנכתבה. מסעו של מישל עדיין מרתק מתחילתו ועד סופו, למרות השנים הרבות שמפרידות בינינו לבינו. כיום גם הסופר וגם יצירותיו נחשבים שנויים במחלוקת, אך חשיבותם ותרומתם לעולם הספרות אינן ניתנות לערעור. הרומן, שתורגם לראשונה לעברית ב-1980 (הוצאת מסדה), מוגש כעת בתרגום חדש ומצוין של ניר רצ'קובסקי.