בחירתה של סופי, יצירתו הנועזת של ויליאם סטיירון, מגוללת סיפור מרתק, נפתל ורב־משמעויות ועוסקת בדרך מיוחדת במינה ובסגנון שופע ורב־עוצמה באחת השאלות הרגישות של המאה ה־20.
בקיץ 1947 מגיע צעיר בן 22 לברוקלין, שוכר חדר בבית הדירות הוורוד של יטה צימרמן ומתיישב לכתוב את יצירת חייו. בקומה שמעליו מתגוררים סופי ונתן. יחסי ידידות סבוכים ומוזרים נקשרים בין השלושה: סופי, פולנייה קתולית שמספר כחול מקועקע על זרועה; נתן, אהובה, אינטלקטואל יהודי מבריק, בעל קסם רב ומרץ מטורף; והמסַפר, סטינגו, צעיר דרומי חסר ניסיון ורעב למין, אשר נשבה מיד ביופייה של סופי. אט־אט נעשה סטינגו מעורב בסיפור אהבתם הפטאלית המיוסרת של השניים. הוא נאבק באהבתו הנכזבת לסופי ונעשה ידידה המוודה. באמצעותו היא חושפת את סיפור עברה במחנה ריכוז ואת הסוד הנורא של בחירתה.
דרך וידויה של סופי בוחן הרומן את שאלת קיומם של הרוע המוחלט, של חוסר האנושיות ושל האשמה, ובייחוד אשמתו של הקורבן ותפקידו בקביעת גורלו.
ויליאם סטיירון, אחד הסופרים החשובים של אמריקה, זכה בפרס פוליצר לספרות בשנת 1968 על ספרו וידויו של נט טרנר.
בחירתה של סופי עורר ויכוחים רבים בגלל נושאו הרגיש, אך לא היו עוררים על חשיבותו הספרותית. ב־1982 עובד לסרט בידי הבמאי אלן ג´ פאקולה, בכיכובה של מריל סטריפ, שאף זכתה בפרס האוסקר על משחקה בו.