הנערה מחומיין - שרה אהרוני

"אם כולם רוצים את מי שהם לא יכולים לקבל, וכולם כבר יודעים את זה כמו שהם יודעים שהשמש זורחת בבוקר במזרח, אז דייטים הם בסך הכול משחק אומץ שבו אנחנו מחכים לראות מי יהיה זה שירצה ומי יהיה זה שילך. וזה לא נשמע בכלל כמו אהבה." 

לכאורה, למעין ולנועם יש 90% התאמה. שניהם למדו ספרות השוואתית, יש להם טעם זהה במוזיקה רגשנית ושניהם ביסקסואלים. בפעם הראשונה שהאפליקציה מפגישה אותם, אי־אז בתל אביב של שנת 2013, נועם לא מוצא חן בעיני מעין והיא מתחמקת מחיזוריו, אבל הגורל יוכיח לה שהאלגוריתם לא טעה. כשרגשותיה יתהפכו, היא תגלה שהם כמו חיות נדירות מאותו מין שלפתע מצאו זה את זה. דווקא אז נועם נבהל מעוצמת הקשר ביניהם ומסיים אותו, ומעין מרגישה שהיא שוב נופלת לאותן תהומות מוכרות ולשאלות שרודפות אותה שנים – למה היא תמיד מתאהבת במי שלא יכול להחזיר לה אהבה, והאם זה בכלל יכול להיות אחרת?

אינסוף שיברונות לב קטנים הוא קומדיה רומנטית סקסית וחכמה, שבמרכזה דמויות כובשות המזנקות מהדף במלוא חיותן. מיכל פיטובסקי רוקמת עלילה נטולת מאמץ ומכמירת לב, שתזכיר לנו כמה החיצים של קופידון דוקרים, ושצריך לעבור אינסוף שיברונות לב כדי למצוא אהבה שלמה. 

מיכל פיטובסקי היא סופרת ומרצה. זהו ספרה החמישי. ספריה הקודמים זכו בפרס "פרדס" מטעם הספרייה הלאומית ובפרס שרת התרבות על שם דבורה עומר. בשאר הזמן היא יוצרת תוכן ברשת, אמא לשני בנים ומתגוררת איתם ועם בן זוגה בגבעתיים.

ביולי ימלאו לי עשרים ושלוש.
הימרתי על מספר במשחק מזל. 
הקוביות הסתחררו. הפסדתי. 
(חנה סנש, בית הכלא בבודפשט, 1944)

ב־1944, קבוצה קטנה של מתנדבים מארץ ישראל, צעירים שנחלצו מאירופה לפני השואה, נשלחה לצנוח ביבשת הכבושה כדי להילחם בנאצים ולהציל יהודים. חלקם לא שבו, אחרים שרדו בדרכים פלאיות. גבורתם חקוקה במיתולוגיה של מדינת ישראל. אבל "צנחני היישוב" הם לא רק מיתוס. הם היו אנשים בשר ודם, סוערים, מהורהרים, תאבי חיים, בעלי עקרונות וחלומות. כל אחד מהם נטש את המקלט השברירי שמצא בארץ וקפץ מהמטוס אל הלא־נודע.

חנה סנש נקרעה בין שאיפותיה האישיות לחיי הקיבוץ; היא לא רצתה להיות פועלת פשוטה. חביבה רייק שברה לבבות ומוסכמות; מעולם לא עִניין אותה מה אמרו עליה. את אנצו סירני אפילו בן־גוריון לא הצליח לעצור; הוא לא הסתפק בתפקיד שיועד לו. וחיים חרמש, הילד הבורגני שנולד מחדש כחלוץ, פירפר במצנח כמו עטלף בעל כנפיים ענקיות ואצר כל פרט כדי שחבריו והוא לא יישָכחו.

הספר לחפש בן אדם, ששמו לקוח ממילות שיר שכתבה חנה סנש, הוא מסע היסטורי, ספרותי ואישי בעקבות הלב הפועם והראש ההומה של הצנחנים היהודים – והשליחות הבלתי־אפשרית שקיבלו על עצמם. ברגישותו הנדירה ובסקרנותו הנועזת מאיר מתי פרידמן את סיפור חייהם ומותם. במסעו בספר, ובמסענו איתו, הוא מגלה מי הם היו באמת, מפענח באמצעותם את ימי ההווה, ומנסה להבין איך, אף על פי שכשלו במשימתם הרשמית, הצליחו בכל זאת לשנות את פני העתיד.

מתי פרידמן הוא עיתונאי וסופר. מחבר רב המכר דלעת, מוצב אחד בלבנון, שנבחר ב־2016 לרשימת הספרים הטובים של ה"ניו יורק טיימס" והאתר "אמזון", מסתערבים, אגדה ישראלית, שזכה בפרס "נתן" לספרות יהודית ובפרסים נוספים, תעלומת הכתר, תחקיר על גורלו של כתב יד עתיק של התנ"ך, שזכה בפרס סמי רוהר לספרות בארה"ב, ומי באש: לאונרד כהן במלחמת יום הכיפורים, שעובד למופע מצליח. ספריו ראו אור בשפות רבות. כתבותיו התפרסמו ב"ניו יורק טיימס", במגזין "אטלנטיק" ובעיתונים נוספים. הוא נולד בקנדה, עלה לישראל בגיל 17 ומתגורר עם משפחתו בירושלים.

אצל השחקן ארתור דיירסקי, אין באמת הבדל בין במה לחיים, בין זיכרון לדמיון, בין כאב לעונג. ארתור, שעלה לישראל בגיל 12, חי עם בת זוגו לאה בבועה עירונית רוטטת – שני שחקנים במבוך של מין, מילים ותשוקה – והוא סוחף את שניהם למערבולת של פינות לב חשוכות ואכזריות, כשלפתע צץ מחייו הקודמים דמיטרי, נחוש לצרוב אותו כמו כוויית קור. 

האם החופש הטוטאלי, ההרסני, שארתור נטל לעצמו ביצירה ובחיים, ייחלץ לעזרתו הפעם? 

מה שזוכרות הידיים מלהטט בעולם שבו שפה עשירה, הֶקשרים קלאסיים ועומק פסיכולוגי מתקיימים לצד קצב פרוע. יחד עם ארתור, עומר מאיר ולבר נע בין רוסיה לישראל, ובין תרבות שלא למדה לבכות לכזו שלא יודעת לשתוק. הוא מתבונן בארתור עוטה דמויות ומסכות ומביט עמוק פנימה אל תוככי נפשו ונפשנו.  

הספר הזה לא נכתב כדי להשתייך למדף או לסוגה. הוא מבקש, כמו הגיבור שלו, רק לבעור.

עומר מאיר ולבר, יליד באר שבע, הוא מנצח, מלחין וסופר. ולבר מופיע תדיר על הבמות המכובדות ביותר בעולם, ומביא איתו קול אחר שמבקש לחרוג מהכללים ולסחוף את שותפיו ומאזיניו אל מקומות לא מוּכּרים ומסעירים. כמו העשייה המוזיקלית של ולבר, גם הכתיבה שלו מבטאת חיפוש נטול פחד אחר הלא מוגדר.

מה שזוכרות הידיים הוא הרומן השני של ולבר. ספרו הראשון, ארבע פעמים התעלף חיים בירקנר, אודות מהגר אירופאי תלוש ופרובוקטיבי במדינת ישראל הצעירה, ראה אור בעברית בהוצאת קרן ובתרגום בהוצאות מובילות בגרמניה, צרפת ואיטליה. הספר זכה לשבחי הביקורת ובפרס Cielo d'Alcamo לרומן מתורגם לאיטלקית.