ירושלים של אנשים ומקומות

האנטישמיות הופיעה בשלהי המאה התשע-עשרה כתנועה פוליטית שסחפה המונים. היא הציגה תמונת עולם שלפיה שבט מגובש הנקרא "היהודים" קשר קנוניה למשול בכדור הארץ באמצעות שליטה על שוק ההון הבינלאומי, על המסחר ועל הלוואת כספים, אך בו בזמן פעל להרוס – במזימות מהפכניות – אותה מערכת קפיטליסטית שבה שלט לכאורה. קל לשרטט קו ישר מהחשיבה הפראנואידית הזו במפנה המאות להזיות הרצחניות של הפשיזם במאה העשרים. אבל, טוענת לורה אנגלשטיין, הקו לא היה ישר. לאנטישמיות ככלי נשק פוליטי היו מתנגדים, אפילו במזרח אירופה שבה היו תוצאותיה איומות במיוחד. מנהיגים יהודים שנרתמו למשימה במדינות שונות ובשיתוף פעולה עם אישי ציבור לא-יהודים פעלו למען זכויות היהודים ובהתנגדות נחרצת לרדיפות ולמעשי האלימות נגד יהודים. ברוסיה הצארית והסובייטית, וכן בפולין ובאוקראינה – אזורים שנודעו לשמצה במערב כמרכזי שטנה ליהודים – היו גם מי שראו באנטישמיות נטל מזיק לחברה ולתנועתם. 

בהקדמה לספר מתארת אנגלשטיין את האופנים השונים שבהם התייחסו אל יהודים באמצעות הדרכים שבהן התמודד יהודי אחד, מוריס גרינפלד, סבה של המחברת, עם התהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים בעקבותיה, לרבות גילויי האיבה והאהדה שבהם נתקל בגלגולי חייו. בפרקים הבאים היא חושפת את עמדותיהם – המפתיעות לעתים – של ליברלים רוסים כדוגמת הנסיך סרגיי אוּרוּסוֹב, המנהיג האוקראיני סימון פטליורה והמהגר הפולני בפריז אנדז'יי בובקובסקי. הפרקים בעלייתה הנמנעת של האנטישמיות בוחנים אפוא את הסיבות המורכבות לכך שמנהיגים ואנשי רוח התנערו מהפוגרומים ומההסתה נגד האוכלוסייה היהודית. למהדורה העברית של הספר הוסיפה אנגלשטיין הקדמה קצרה.

ספרה של אילנה לאור, הרפתקאות תאורטיות וקליניות, מהווה הרפתקה בפני עצמה. הספר עוסק בהגדרת הטראומה, בתחושות ובתופעות המתלוות אליה, כמו למשל דיסוציאציה או אקט של חיבור וגילום בפעולה. הוא מפגיש את הקורא עם החשיבה ההתייחסותית באמצעות מצבי עצמי, רגרסיה הדדית ועוד. הרפתקאות תאורטיות וקליניות מציג המשגות תאורטיות ומקרים קליניים מפורטים אשר מנהירים לקורא מהי עבודה קלינית התייחסותית. המחברת רואה את העבודה הטיפולית כסוג של תרגום ששותפים לו המטפל והמטופל, ולכן קרבת המטפל לחוויית המטופל היא קריטית לתהליך, והשימוש בשפה פשוטה ומובנת מאפשר תהליך משמעותי.

אבל מהו תהליך כזה? כיצד נדע שהצלחנו? לשאלות אלה ואחרות מתייחסת המחברת.
לאחר פתח הדבר וההקדמה על טראומה התפתחותית-התייחסותית, מובאים תשעה פרקים אשר כל אחד מהם מורכב ממאמר בנושא אחר, אבל לא מדובר באסופת מאמרים אלא בספר הממחיש התפתחות מקצועית תהליכית בתוך הטיפול ומעבר לכך. כמו כן, המילה הרפתקאות המופיעה בשם הספר מסמנת את החיוּת החיונית לכל טיפול, ואין בכך הקלת ראש ביחס למונח טראומה; נהפוכו, יש בכך אמירה ביחס לשותפות וחבירה של חוויות קושי ואובדן לצד חוויות של חיוּת מפתיעה.

ד"ר אילנה לאור היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית; שימשה כראשת הסניף הישראלי של IARPP- International Association for Relational Psychoanalysis and Psychotherapy, וכיום היא חברת הנהלה בארגון. לאור מלמדת ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה: מסלול הליבה והמסלול ההתייחסותי באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לרפואה. לאור כותבת על התהליך האנליטי ועל טראומות התפתחותיות-התייחסותיות; מאמריה פורסמו בכתבי עת מקצועיים באנגלית ובעברית. כמו כן פרסמה שלושה ספרי ילדים: "החברה שלי ליה", "עילי והסוס המתאים" ו"הממלכה". מטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב