סיפורי סטנד־אפ כוזבים מספר הסטנדאפיסט לקהל שאיתם הוא משוחח, מתווכח, שותה בירה, ולא מצליח להציע לסיפוריו פירוש אחיד שיתקבל על דעתם. מוזר ומסקרן ללא כל ספק. ולכן כדאי להביא כמה ציטוטים מהטקסט עצמו.
נח וחן ישבו על דלפק הבר ושתו בירה. "אתה יודע משהו, חן," אמר נח, "נראה לי שטעם הבירה נהיה בזמן האחרון דומה יותר ויותר לשתן, אז מה אתה אומר?"
"שמע," אמר לי ד"ר בראלי..., "איני מבין מדוע לא אישרת את ההלוואה של המהנדס אבניאלי?"
"המקרה השני הוא של שאול הגבעוני, איש צעיר הסובל מהלוצינציות שמנתקות אותו מהמציאות לחלוטין."
"אוקיי," אמרה סוזי בטון טעון אכזבה, "מה אומר לכם, רבותיי? מה אומר ומה אדבר? אני ממש מאוכזבת ומתגעגעת לשרלוק הולְמס ולהרקוּל פּואָרֹו, שפתרו את החידה הבלשית בחוכמה עילאית ובאופן חד־משמעי — המשרת עשה את זה, הוא הרוצח."
סם ש. רקובר הוא פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה. הרומן הנוכחי הוא ה־14 במניין.