ספר זה מתחקה אחר הנתיבים שבהם התמודדה ההגות הדתית המודרנית והציונות הדתית עם שאלת הרוע בכלל ועם הרוע הקיצוני, השואה, בפרט. החיבור מציג את הבעיות התאולוגיות והפילוסופיות הכרוכות ברוע הראשוני המוחלט, שאין להכחישו, ושאין להסבירו. המודעות לרוע הראשוני שאין להסבירו היא היסוד המחבר בין פרקי הספר השונים, העוקב אחר דרכי ההתמודדות של הוגים, כמו הרבנים צבי יהודה קוק, יוסף דוב סולובייצ'יק ואליעזר ברקוביץ' ושל מנהיגים ואנשי מעשה, עם שאלת הרוע לאחר אושוויץ. הספר משלב ניתוח פילוסופי ותאולוגי עם ניתוח היסטורי-רעיוני, ויוצר פסיפס של ההגות הדתית בעולם מודרני.
מחברי הספר, אבי שגיא ודב שוורץ, הם פרופסורים באוניברסיטת בר-אילן, ועמיתי מחקר בכירים במכון שלום הרטמן שבירושלים. במסגרת מפעלם המשותף, הם נטלו על עצמם את המשימה לתעד את ההגות היהודית האקטואלית בהתרקמותה ובהתגבשותה. הספר שלפנינו הוא השביעי במפעל זה, הכולל את הספרים "מריאליזם למשיחיות: הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים" (תשע"ח); "התמימות השנייה: עולמו הרוחני של אליעזר שביד" (תשע"ח); "בין שמים לארץ: עולמו של הרב חיים דוד הלוי" (תשע"ט); "נאמנות ביקורתית: עולמו והגותו של דוד הרטמן" (תשע"ט); "מחויבות יהודית רב-תרבותית: הגותו של אליעזר גולדמן" (תש"פ); ו"ממציאות לשפה: הציונות הדתית ומלחמת יום הכיפורים" (תשפ"ב).