אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן עִם הֲמוֹן דִּמְיוֹן, וְהֶחְלַטְתִּי לִרְתּוֹם אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לְהָבִין כָּל מִינֵי תּוֹפָעוֹת. יַחַד עִם אֲחוֹתִי הֵקַמְתִּי אֶת סַיֶּרֶת הַמַּדָּע, וּבְכָל פַּעַם אֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָבִין תּוֹפָעָה אַחֶרֶת. אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא חוֹקְרִים אֶת הַתּוֹפָעוֹת בְּאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת אוֹ בָּאִינְטֶרְנֶט. בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְתוֹכָן, וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת מַמָּשׁ חֵלֶק מֵהֶן. לְמָשָׁל, כְּשֶׁרָצִיתִי לְהָבִין אֵיךְ הַתְּרוּפָה פּוֹעֶלֶת עַל הַמַּחֲלָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּנוּ, הִקְטַנְתִּי אֶת עַצְמִי וְאֶת אֲחוֹתִי, וְחָדַרְתִּי לְתוֹךְ כְּמוּסַת הָאַנְטִיבְּיוֹטִיקָה. אֶת הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעָבַרְנוּ בְּתוֹךְ גּוּפָהּ שֶׁל אִמָּא, כּוֹלֵל הַמִּפְגָּשׁ עִם הַסְּטְרֶפְּטוֹקוֹק הָרָשָׁע – תּוּכְלוּ לִקְרוֹא בַּסֵּפֶר שֶׁלִּפְנֵיכֶם. וּבְסוֹף הַסֵּפֶר עָשִׂיתִי קְצָת סֵדֶר בַּדְּבָרִים, הִפְרַדְתִּי אֶת הַדִּמְיוֹן מֵהַמְּצִיאוּת, וְהִסְבַּרְתִּי אֶת מַה שֶׁאוּלַי זָקוּק לְעוֹד הַבְהָרָה קַלָּה.