הפחם היה הכוח שתדלק את האימפריאליזם במאה התשע־עשרה ואפשר את ייצוא המהפכה התעשייתית מהאיים הבריטיים אל מעבר לים. כך, מנועי קיטור מוסקי פחם והטכנולוגיות הקשורות בהם – ספינות קיטור, רכבות, מכשירי התפלת מים, רשתות טלגרפיה ועוד – היו הכוח המרכזי שיצר את המזרח התיכון המוכר לנו היום ואת שאר העולם המודרני. לעידן הפחם מורשת נוספת: ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים, המאיים על עצם הקיום האנושי. על אף המעבר־כביכול לאנרגיות ירוקות ומתחדשות, האנושות עדיין שורפת כמויות הולכות וגדלות של פחם. במובן זה נותרנו נטועים עמוק במאה התשע־עשרה.
נוכח הצורך הבוער לגמול את הכלכלה העולמית מדלקי מאובנים ולנקות את האטמוספרה מגזי החממה שנוצרים בשרפתם, הספר רישומי פחם מסרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן. מתוך התחקות אחר הקשרים בין אנרגיה ובין אימפריה, קפיטליזם ומונותאיזם, און ברק מתאר את מערך הכוחות שהתניעו את התפוצה הגלובלית של הפחם הבריטי – וכעבור זמן קצר פחם ממקורות אחרים ברחבי העולם – ואחר כך את התפוצה של דלקים נוספים כנפט וגז טבעי, שמעולם לא החליפו את הפחם. הספר מראה שההפצה הגלובלית של דלקי מאובנים נשענה על תהליכים סותרים, ניזונה מקונפליקטים מבניים וקודמה על ידי סוכנים בלתי צפויים, וגם מגלֶה משאבים בלתי צפויים שבכוחם לסייע בהתמודדות עם המשבר היום.