מַייקִי הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וְנֶחְמָד כְּמוֹ הַכֶּלֶב סְנוּפּ, אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הוּא מִסְתַּבֵּךְ עִם חֲבוּרַת בָּנִים בִּרְיוֹנִים בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל תִּלְתָּן, הוֹרֵס אֶת הָאֹהֶל שֶׁל חֲבֶרְתּוֹ קֶשֶׁת, וּמַשְׁלִיךְ בְּאֶמְצַע שִׁעוּר מַדָּעִים כָּרִיךְ שֶׁמִּתְעוֹפְפִים מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹנִים וּבֵיצִים קָשׁוֹת.
בְּמַהֲלָכוֹ שֶׁל יוֹם סוֹעֵר אֶחָד, שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַגֶּשֶׁם נֶאֱבָקִים בֵּינֵיהֶם, מַייקִי וְקֶשֶׁת יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ צֶדֶק, לוֹמְדִים שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל יַלְדָּה אַחַת שֶׁתָּמִיד אוֹמֶרֶת ״הוֹפָּלֶה״ וְאַף אֶחָד לֹא מֵבִין לָמָּה, וּמְגַלִּים שֶׁסְּנוּפּ יוֹדֵעַ לְיַלֵּל כְּמוֹ זְאֵב כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב.
דְּמוּתוֹ הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל מַייקִי – הַיֶּלֶד שֶׁמִּתְעַצְבֵּן לִפְעָמִים וְעוֹשֶׂה שְׁטוּיוֹת — נוֹלְדָה בְּסִדְרַת שַׁקְשׁוּקָה הָאֲהוּבָה, שֶׁסְּפָרֶיהָ הָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר וְתֻרְגְּמוּ לְכַמָּה שָׂפוֹת. מַייקִי וְקֶשֶׁת מְכַכְּבִים גַּם בְּסִדְרַת הַטֵּלֵוִיזְיָה הַמַּצְלִיחָה שַׁקְשׁוּקָה.
אֲנִי מַייקִי, הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם בַּסִּדְרָה, נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ וְזִכָּה אֶת גַּלְיָה עוֹז, כַּלַּת פְּרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, בִּפְרַס דְּבוֹרָה עֹמֶר לְסִפְרוּת יְלָדִים.