חיות מדברות

"חוויתי הרבה מערכות יחסים רעילות, וסבלתי מִתלות רגשית. זמן רב התעלמתי מהקול הפנימי, שאמר לי שמשהו לא בסדר. פחדתי להתבונן פנימה. וכך השתקתי בהדרגה את הקול שקינן בתוכי. בזתי לעצמי במידה כזו, שבפעם המיליון בחיי הפכתי לאויבת מספר אחת שלי. 

אבל יום בהיר אחד הקול הזה חזר, וידעתי שהגיע רגע האמת... אזרתי כוחות לעשות עבודה על עצמי. וחיי השתנו מן הקצה אל הקצה!" — מ"א

מריה אסקלפס היא פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ומטפלת זוגית, שבזכות עצותיה המעשיות ונוכחותה ברשתות החברתיות, הצליחה ליצור סביבה קהילת עוקבים עצומה.

בספר לאהוב אותי, לאהוב אותך היא מזמינה את כולנו לבנות מערכות יחסים בּריאוֹת באמצעות תרגילים מעשיים, תיאורי מקרים מחדר הטיפולים, חוויות אישיות, וגם דוגמאות להתכתבויות רעילות בווטסאפ, הרהורים ומסקנות.

הבשורה הטובה: אף פעם לא מוקדם מדי או מאוחר מדי ללמוד להיות מודעים לְמה שאנחנו חווים; לאהוב ולהעריך את עצמנו, תחילה כאינדיבידואלים ואחר כך כבני/בנות זוג.

קשר רעיל הוא קשר שלילי ומזיק, שכרוך במצוקה. ייתכן שכבר עכשיו אתם חושדים שמצב היחסים שלכם לא טוב, ואתם רוצים להיחלץ ממנו. אם החלטתם להקשיב לקול הפנימי הזה, הספר הזה הוא בשבילכם. הגיע תורכם להציב גבולות לטובת הרווחה האישית שלכם ולחיזוק ביטחונכם העצמי.

כי לאהוב אחרים זה חשוב, אבל תחילה חשוב לאהוב את עצמנו!

במאה ה-21 משטרים אוטוקרטיים כבר לא נשענים על דיקטטור יחיד. 

אוטוקרטיות מנוהלות על ידי רשתות מתוחכמות של מבנים פיננסיים קלפטוקרטיים, שירותי ביטחון פנים ואנשי תעמולה העוסקים במלאכה מתמשכת: קשירת קשרים בין החברות המושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחת ועסקיה עם חברות מושחתות שבשליטת מדינה לא דמוקרטית אחרת. טכנולוגיות מעקב המשתרגות ומשתלבות בהפצת מסרים ומשאבים מתקיימות ברחבי העולם במדינות שונות במקביל, מסין דרך רוסיה ועד איראן. 

גינויים בינלאומיים וסנקציות כלכליות הם פונקציה לא רלוונטית למנגנונים אוטוקרטיים. אפילו לתנועות מחאה עממיות דוגמת ונצואלה, לניסיונות להתקוממות בהונג קונג וגם למתרחש במוסקבה ובקייב אין סיכוי ממשי. חברי אוטוקרטיה בע"מ אינם קשורים באידיאולוגיה מאחדת כמו הקומוניזם, אלא בתשוקה משותפת לכוח, לעושר ולחסינות מפני ענישה, תוך הפצה והטמעה של מסרים הנוגעים לחולשותיהם של משטרים דמוקרטיים והעולם הליברלי.
זה לא סיפור על אידיאולוגיה, אלא על שליטה, כסף ופחד.

רב-מכר בינלאומי מאת זוכת פרס פוליצר. 

"מהספרים המדוברים של השנה." – האקונומיסט

"מדריך מופתי וצלול מחשבה, מסר מעורר מורא מפני העידן החדש של חברות סמכותניות." – הגרדיאן

"אקטואלי במיוחד." – הוושינגטון פוסט

בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.

באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?

אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.

אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).