לבשל עם אהרוניס

כל מה שמאיים על בני אדם יוצר סוג של טרור: חיידקים, רעב, קור וחום בלתי נסבלים, בני אדם עוינים, סערות צונאמי, רעידות אדמה וכו'. האימה טמונה בתודעתנו מכיוון שהמציאות היא בעינינו חידה. אי לכך האימה היא, כפי שטוענים מחברי הספר, המקור והרחם שבו נוצרו הדת והאמונה באל, מושג הזמן שמהווה אבן יסוד לפיזיקה ולשאר המדעים, כמו גם השפה האנושית. בהתאם לכך אנו משקיעים את כל חיינו בהתמודדות עם הטרור הזה: אנו מארגנים קורת גג נגד החום והקור; אנו מתקשרים באמצעות השפה האנושית, לומדים ומפתחים מערכות; אנו יוצרים כלים כדי לעמוד מול האיומים האלה, ובין השאר נלחמים בצבאות מאורגנים ובאיומי טרור אחרים אשר הספר שלפניכם עוסק בהם. על פי המחברים, בין המושגים אימה, טראומה ופעולת טרור קיים קשר הדוק: שני המושגים הראשונים הם תודעתיים, ואילו טרור מהווה פעולה יזומה, כלומר שפעולת הטרור מפעילה את רכיב האימה בתודעה, אשר לעיתים גם נרשמת כטראומה.

כמו כן, האזרחים מהווים כיום רכיב דומיננטי במערכה (למשל במלחמה של רוסיה עם אוקראינה) או באירוע הטרור (למשל העימות בין ישראל עם חמאס), לעומת מלחמת העולם השנייה שבה מעורבות האזרחים התבטאה בכך שהם היו מטרות (הירושימה). מערכת טרור תוכרע אפוא על פי מידת העמידות וההזדהות של האזרחים עם מטרות המלחמה. אבל לעומת האיומים הקונבנציונליים, האיום הגרעיני הוא תת-מרחב בעולם הטרור, ומכיוון שהאיום בהפעלת יכולת גרעינית כרוך בהרג המוני, אזי איום זה שינה את תמונת המצב האסטרטגית בעולם.

ד"ר חיים אסא היה יועץ וראש הצוות לביטחון לאומי של רוה"מ יצחק רבין. בעל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני מהטכניון בחקר ביצועים. עבודת הדוקטורט של אסא עסקה בשאלת הסובייקט אצל מרקס וניטשה.

פרופ' יוסף אגסי (1927-2023) היה מרצה בעל שם, מעמודי התווך של הוראת הפילוסופיה בישראל. מוסמך לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. לימד בין השאר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בביה"ס לכלכלה של לונדון, בהנחיית קרל פופר.

ספרם של פרופ' יוסף יובל טובי ורעייתו ד"ר צביה טובי, יהדות תוניסיה ושכנותיה בזמן החדש (1950-1880), מכנס בתוכו חמישים וארבעה מאמרים – כולם פרי עטם – שראו אור בבמות מדעיות והרצאות שנישאו בכנסים מדעיים – אלו ואלו במדינת ישראל ומחוצה לה. רובם בעברית ומיעוטם באנגלית ובצרפתית. כמה מן המאמרים נכתבו על ידיהם במשותף ואחרים על ידי ד"ר טובי בשיתוף פרופ' גלית חזן־רוקם, ד"ר אילת ברב וד"ר דוד גדג'. מאמרים בודדים סובבים על שכנותיה של יהדות תוניסיה בלוב ובאלג'יריה. פרקי הספר ממוינים בשבעה חלקים לפי הנושאים המייצגים את חיי הקהילות הללו בזמן החדש: תמורות חברתיות, ספרות, לשון; ציונות; לימוד הלשון העברית; תיאטרון; תרבות עממית. יצוין, כי בהשפעת אירופה והציונות חלו במהלך התקופה הנדונה תמורות חברתיות, רעיוניות ולשוניות מעמיקות בקרב יהדות תוניסיה, בעיקר בקהילות הצפון. מצד אחר, בעיקר בקהילות הדרום, נשמרו מסורות רבות מימי קדם. כל אלו מיוצגות היטב בקובץ זה, המסכם את פעלם של פרופ' טובי ורעייתו בחקר יהדות תוניסיה במשך כשלושים שנה, ובייחוד בחשיפת חשיבותה ועושרה של הספרות הערבית־היהודית וגיוונה הרב של התרבות היהודית בצפון תוניסיה.