אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון נמלטה משפחת פרק לאמסטרדם. אולם הנאצים כבשו את הולנד ב-1941 ועד מהרה עמדו היהודים תחת איום של הגליה והשמדה. ב-9 ביולי 1942 ירדה המשפחה למחתרת, לדירת מסתור שהכין אוטו פרנק, אבי המשפחה. כחודש קודם לכן, לאחר יום הולדתה השלושה-עשר, החלה אנה לכתוב את יומנה: ”אני מקווה שאוכל לגלות לך את כל מה שלא יכולתי לגלות עד עכשיו לאף אחד, ואני מקווה שאמצא בך ידיד נאמן ותומך.” במשך יותר משנתיים כתבה אנה ”מכתבים לקיטי” – מעין ידידת נפש שהמציאה – ובהם סיפרה לה על חיי היום-יום על רקע פחד ההתגלות המתמיד, על המתחים, החרדות והשמחות הקטנות, שהיו מנת חלקם של המסתתרים במחבוא. במכתבים אלה התוודתה על לבטיה, חרדותיה, אהבותיה ושנאותיה – רגשות של נערה על סף הבגרות. ב-1 באוגוסט 1944 כתבה אנה את הקטע האחרון ביומנה. ב-4 באוגוסט נעצרו כל המסתתרים ונשלחו למחנות ריכוז. אמה של אנה נרצחה באושוויץ, אנה ואחותה מרגוט מתו בברגן-בלזן במרס 1945, שבועות אחדים לפני סיום המלחמה. רק האב, אוטו פרנק, ניצל. בשנת 1947 פירסם אוטו פרנק לראשונה את היומן. מתוך רצון לשמור על כבודם של הנזכרים בו, השמיט אוטו פרנק קטעים רבים שעסקו ביחסיה של אנה עם הסובבים אותה וכן התייחסויות לענייני מין ואהבה. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת פירסמה ”קרן אנה פרנק”, היורשת הכלל – עולמית של אוטו פרנק, מהדורה חדשה, שכללה את הקטעים שהושמטו – גרסה שראתה אור בעברית בשם ”יומנה של נערה” (קרני 1999). הגרסה שלפניכם כוללת חמישה עמודים מכתב היד שנתגלו רק בשנת 1998, והיא הגרסה האחרונה, המלאה והמדויקת של יומנה של אנה פרנק.
מחבר/ת
פרנק אוטו פרסלר מרים עורכים
לאורך ארבעים וחמש שנים כתב חיים לזר יומן אישי, בו תעד אירועים משמעותיים בארץ, בעולם ובפעילותו הציבורית רבת ההיקף כשורד שואה שהתנגד לכל קשר עם גרמניה, כחוקר וסופר וכחבר ביקורתי בתנועת החרות. יומניו מציגים "היסטוריה מלמטה", מנקודת מבטו האמיצה של אזרח מן השורה, איש רוח ומעש, שחווה על בשרו את התהומות ואת הפסגות של הסיפור היהודי במאה העשרים. בִתו, ההיסטוריונית ד"ר שרה אוסצקי-לזר, בחרה וערכה את קטעי היומן והוסיפה הקדמה והערות.
המחיר שלנו:
45
₪