התחבר | משתמש חדש | אורח/ת | מעקב הזמנות | יצירת קשר
לוגו דני ספרים
שירות ומכירות
02-6248293 
(0)
באתר זה ניתנת לעיתים הנחות על המחיר הקטלוגי. הנחות אלו אינן מבצע. מבצעים מתקיימים מעת לעת לתקופה מוגבלת, כמפורסם באתר ובהתאם לתקנון.
  • אנה פרנק יומן - יד שניה

אנה פרנק יומן - יד שניה

מק"ט מוצר: 136279
39 ₪
אין במלאי
  • אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון נמלטה משפחת פרק לאמסטרדם. אולם הנאצים כבשו את הולנד ב-1941 ועד מהרה עמדו היהודים תחת איום של הגליה והשמדה. ב-9 ביולי 1942 ירדה המשפחה למחתרת, לדירת מסתור שהכין אוטו פרנק, אבי המשפחה.
    כחודש קודם לכן, לאחר יום הולדתה השלושה-עשר, החלה אנה לכתוב את יומנה: ”אני מקווה שאוכל לגלות לך את כל מה שלא יכולתי לגלות עד עכשיו לאף אחד, ואני מקווה שאמצא בך ידיד נאמן ותומך.” במשך יותר משנתיים כתבה אנה ”מכתבים לקיטי” – מעין ידידת נפש שהמציאה – ובהם סיפרה לה על חיי היום-יום על רקע פחד ההתגלות המתמיד, על המתחים, החרדות והשמחות הקטנות, שהיו מנת חלקם של המסתתרים במחבוא. במכתבים אלה התוודתה על לבטיה, חרדותיה, אהבותיה ושנאותיה – רגשות של נערה על סף הבגרות.
    ב-1 באוגוסט 1944 כתבה אנה את הקטע האחרון ביומנה. ב-4 באוגוסט נעצרו כל המסתתרים ונשלחו למחנות ריכוז. אמה של אנה נרצחה באושוויץ, אנה ואחותה מרגוט מתו בברגן-בלזן במרס 1945, שבועות אחדים לפני סיום המלחמה. רק האב, אוטו פרנק, ניצל.
    בשנת 1947 פירסם אוטו פרנק לראשונה את היומן. מתוך רצון לשמור על כבודם של הנזכרים בו, השמיט אוטו פרנק קטעים רבים שעסקו ביחסיה של אנה עם הסובבים אותה וכן התייחסויות לענייני מין ואהבה. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת פירסמה ”קרן אנה פרנק”, היורשת הכלל – עולמית של אוטו פרנק, מהדורה חדשה, שכללה את הקטעים שהושמטו – גרסה שראתה אור בעברית בשם ”יומנה של נערה” (קרני 1999). הגרסה שלפניכם כוללת חמישה עמודים מכתב היד שנתגלו רק בשנת 1998, והיא הגרסה האחרונה, המלאה והמדויקת של יומנה של אנה פרנק.
מחבר/ת פרנק אוטו פרסלר מרים עורכים
מק"ט מוצר 136279
שם יצרן דביר

אולי יעניין אותך גם

  • שלוש שנים ללא שם - יד שניה
    ב-27 במרס 1942 נכנסה בשערי מחנה אושוויץ רכבת ועליה 999 נשים צעירות מסלובקיה, שסברו לתומן שהגיעו למחנה עבודה לשהות בת שלושה חודשים. לרובן היתה זו היציאה הראשונה אל מחוץ לגבולות ארצן. לימים יוגדר השילוח הזה כטרנספורט הראשון שהגיע לאושוויץ במסגרת הפתרון הסופי. הקעקוע האיקוני, הסלקציה בתחנה, כל אלה טרם קרו.

    מרבית הנשים האלו נרצחו בתוך חודשים ספורים; וכעבור שלוש שנים, בימיו האחרונים של המחנה, נותרו מהטרנספורט הראשון כחמש נשים בלבד, שנידונו אף לשרוד את צעדות המוות מאושוויץ לגרמניה.

    יוליה שקודובה, שנולדה בשם יוצי פולדי באוגוסט 1914 בעיירה לבוצ'ה שבמזרח סלובקיה, היא אחת מאותן נשים. שנים ספורות לאחר השחרור העלתה את קורותיה על הכתב, וסיפורה מרעיד הנימים רואה אור לראשונה בעברית.

    שלוש שנים ללא שם – מסלובקיה לאושוויץ מציג בפני הקורא את מחנה אושוויץ-בירקנאו מבפנים ומספק הצצה נדירה אל קרביו של המחנה ואל חוויותיהם היומיומיות של הקורבנות היהודים, ובפרט אל חייהן של הנשים. כיצד פירשו את המראות והאירועים בזמן אמת? מתי ובאיזה אופן הבינו את מהותו של המקום שאליו הגיעו? איך עלה בידן לשרוד את התופת? את המענה לשאלות הללו ולרבות אחרות ימצא הקורא בין דפי הספר על פס הזמן הארוך של העדות ולאור המראות המשתנים במחנה.

    תיאורי החיים במחנה, ייסורי השאול של צעדות המוות והשיבה הנוגה הביתה הם עוצרי נשימה, עוכרי שלווה ומטלטלים, אך בה בעת שזורות בהם אהבת אדם, רעות מופלאה ותובנות אנושיות מרגשות. סיפורה של שקודובה על אודות מי ששרדו באושוויץ-בירקנאו במשך שלוש שנים ארוכות הוא עדות ייחודית וחשובה מאין כמוה.
    המחיר שלנו: 40