שיחות על אהבה ואחיזת עיניים

לילה אחד השתנה הכול.  

נערה בת 17 ברחה מהבית בעיצומו של תיקון ליל שבועות, בלי לומר מילה לאיש. רק אתמול ישבה בשולחן החג, צחקה עם כולם ושרה, ועכשיו נעלמו עקבותיה. לאן היא הולכת? מה היא מסתירה? ולמה לא שיתפה את משפחתה? השאלות אינן מרפות והזמן אוזל. 

כל הדרכים הביתה הוא סיפור מותח וכן עד כאב על אישה שיוצאת למסע חיפוש נואש בעקבות בִתה לפני שיהיה מאוחר מדי. עד מהרה המסע בעקבות הבת נהיה מסע פנימי: אל זיכרונות הילדות בשומרון, אל האהבה הראשונה ואל השבר המשפחתי שנפער בעקבות ההתנתקות.

כתיבתה הרגישה של עדי פישמן נוגעת בסוגיות עכשוויות ובוערות – בכמיהה לחזור לבית שאיננו עוד, בניסיון מכמיר הלב לתקן את פגיעות העבר ובמחיר האישי שהמציאות המקומית גובה. כל אלה נפרשׂות לפנינו ברומן רחב יריעה ואינטימי כאחד.

המחברת, נשואה ואם לחמישה, גדלה בקדומים. זהו רומן הביכורים שלה.  

קלואי עוזבת את פריז, את לימודי האנתרופולוגיה בסורבון ואת עברה, לטובת ירושלים. בפריז מעולם לא הרגישה שייכת, ולמעשה היא סקפטית כלפי רעיון השייכות והשורשים.

בירושלים היא פותחת את “האטליה” עם פבלו, מעצב ספרדי יהודי מוכשר, שפגשה בפריז בזמן שליוותה את אמה ברגעיה האחרונים. באטליה היא חולמת ליצור אופנה שתערער את מושגי הזהות והשייכות ותגדיר אותם מחדש; פבלו פשוט רוצה שהעולם יתלבש יפה יותר.

אולם רגע לפני עלייתה לארץ מתאהבת קלואי בליאו, היסטוריון ישראלי שפגשה ברובע הלטיני, וכעת, כשהיא כבר בירושלים, הגעגוע אליו אינו מרפה. ליאו, שנותר בפריז, שקוע בדוקטורט העוסק בהלשנה על יהודים בתקופת הכיבוש הנאצי ובשדים מעברו המשפחתי, והוא שבור לב.

באטליה הירושלמי נכנסת לחייה של קלואי שרה, צעירה בדואית שנולדה לתפירה, ושמשפחתה מאיימת עליה. הבריחה ההכרחית שלה לפריז לצורך התחלה חדשה מעוררת בקלואי תהיות עמוקות. בקנבס שנמתח בין שתי הערים נאלצת קלואי להתעמת עם אמונותיה: האם היא באמת חסינה מפני שורשים ובעיקר מפני האהבה?

ברגישות ובסגנון כובש, שיש בו הומור והתבוננות חומלת, משרטטת יעל פליישמן מפה של זהות חצויה שגבולותיה גמישים.

זהו ספרה השלישי. קדמו לו: אותיות שקטות וגרסת האישה.