משפחתו של מוּס פלנגן עוברת לגור בכלא אלקטרז, הכלא השמור ביותר בתולדות ארצות הברית, לאחר שאביו התקבל לעבודה כחשמלאי בכלא. השנה היא שנת 1935. אל קפונה, מראשי המאפיה בארצות הברית, כלוא באלקטרז. העובדה הזו מסעירה את הילדים יושבי האי, ובמיוחד את פייפר ויליאמס, בתו של מנהל הכלא שמסבכת את מוס בכל מיני תסבוכות. גם בבית לא קל. אביו של מוס כורע תחת נטל הקיום ולוקח על עצמו עוד ועוד עבודות בכלא, ואמו נתונה במאבקה למצוא לנטלי, אחותו החריגה של מוס, מסגרת מתאימה. בינתיים נטלי עסוקה בעניינים שלה - לספור כפתורים, לשנן מפתחות של ספרים, לאכול עוגות לימון ולבלות בחברת מוס, היחיד שמבין אותה ממש טוב . מסיבה זו מבקשת ממנו אמו שוב ושוב שישמור על אחותו כשהיא מלמדת פסנתר. מוס, נער חברתי, בעל הומור בריא ויכולות ספורטיביות, נאלץ לוותר פעם אחר פעם על אימוני הבייסבול שהוא כל כך אוהב ולהעמיד את יחסיו עם חבריו החדשים בסכנה.
בשנה הקשה הזו ילמד מוס פלנגן לנווט את דרכו בתוך סבך הציפיות ממנו, יצליח לשכנע את אמו לחדול מהעמדות הפנים שלה ביחס לנטלי, ואפילו יגרום לכך שאחותו תתקבל לבית הספר שהוא אולי הסיכוי היחיד שלה להשתלב בחברה, בימים שעוד לא ידעו מה זה אוטיזם. האם זה יקרה בזכות שיחתו עם מנהל הכלא או אולי הודות למכתבו החשאי אל האסיר אל קפונה?
ספר מרתק ומרגש שהיה רב מכר בארצות הברית וזכה לשבחים ולפרסים רבים, ביניהם פרס ניוברי, הפרס החשוב ביותר בארצות הברית לספרות ילדים ונוער . ספר ההמשך - איש המאפיה אל קפונה מצחצח לי את הנעליים - יראה אור אף הוא בספרית פועלים .
הסופרת ג'ניפר צ'ולדנקו עבדה כמרצה מתנדבת באָלְקָטְרָז החל מאוקטובר 1998 ועד נובמבר 1999. ספרה מתבסס על תחקיר מקיף וגביית עדויות מפי אנשים שחיו עם משפחותיהם באלקטרז בתקופה בה מתרחש הסיפור.