הַאִם מִנְהֶרֶת-הַזְּמַן תְּקַבֵּל אֶת הָאוֹרַחַת שֶׁהֵבֵאנוּ? נִכְנַסְנוּ, וְהִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. אַחַר כָּךְ הִתְכּוֹפַפְנוּ, וְהִמְשַׁכְנוּ לָלֶכֶת. וְאָז הִתְחַלְנוּ לִזְחוֹל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים שֶׁל הַיּוֹם, עִם מַחְשֵׁב, טֶלֶפוֹן סֶלוּלָרִי וְהַכֹּל, הָיִינוּ לְכַמָּה שָׁעוֹת לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, מוּל עִיר שֶׁכֻּלָּהּ תִּלֵּי חֳרָבוֹת. מוּלֵנוּ הָיָה בִּנְיַן אֶבֶן גָּדוֹל שֶׁנִּרְאָה עַתִּיק. בְּצִדּוֹ הָאֶחָד הָיָה מִגְדָּל וּמֵעַל הַמִּגְדָּל הָיָה צְלָב גָּדוֹל, הַבִּנְיָן הָיָה מֻקָּף גָּדֵר. זֶה הָיָה מִנְזָר, וַאֲנַחְנוּ בָּאנוּ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַיְּלָדוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת. אֲבָל מָה עוֹשׂוֹת יְלָדוֹת יְהוּדִיּוֹת בְּמִנְזָר? בְּאֵירוֹפָּה, בִּתְקוּפַת הַשּׁוֹאָה, הָיוּ הוֹרִים שֶׁרָצוּ לְהַצִּיל אֶת יַלְדֵיהֶם מִמָּוֶת, וּמָסְרוּ אוֹתָם לְמִנְזָרִים, כְּדֵי שֶׁיִּגְדְּלוּ שָׁם עַד אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר. הָיוּ יְלָדִים שֶׁסָּבְלוּ בַּמִּנְזָרִים מִיַּחַס קָשֶׁה מְאוֹד וְתוֹקְפָנִי, וְהָיוּ יְלָדִים שֶׁהִרְגִּישׁוּ נוֹחַ, כִּי הַנְּזִירוֹת שֶׁטִּפְּלוּ בָּהֶן הָיוּ רַכּוֹת וְאִמָּהִיּוֹת. וְכָךְ, אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הָיוּ יְלָדִים שֶׁשָּׂמְחוּ לַעֲזוֹב אֶת הַמִּנְזָר וְלַחְזוֹר לַיַּהֲדוּת, וְהָיוּ יְלָדִים שֶׁהִתְעַקְּשׁוּ לְהִשָּׁאֵר נוֹצְרִים, וּבְעֶצֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא עָזְבוּ אֶת הַמִּנְזָר.