הסימטריה נמצאת סביבנו כל הזמן. העין והשכל נמשכים לעצמים סימטריים, מן הפירמידה ועד המחומש.
לתופעה הייחודית הזו המצויה בכול יש חשיבות מכרעת בכל מה שנוגע לדרך שבה אנחנו מפרשים את העולם. בכימיה ובפיזיקה, מושג הסימטריה מסביר את מבנה הגבישים ואת תורת חלקיקי-היסוד; בביולוגיה של האבולוציה, עולם הטבע עושה שימוש בסימטריה לצורך מאבק ההישרדות; והסימטריה – ושבירתה – היא רעיון מרכזי באמנות, בארכיטקטורה ובמוזיקה.
בשילוש של עלילה היסטורית ומסעו האישי כמתמטיקאי, מציע מרכוס דו סוטוי מבט ייחודי אל התפיסה המתמטית תוך בחינתן של השערות מעמיקות על הסימטריה, והוא מעמיד אותנו פנים מול פנים עם מתמטיקאים, מן העבר ובני-זמננו, שנאבקו לשם הבנת תכונותיה החמקמקות של הסימטריה. הוא בוחן את התגלית שהיא אולי החשובה ביותר עד היום – פיסגת הישגיהם של המתמטיקאים בתחום הזה – "המפלצת", פתית-שלג עצום המשתרע במרחב בן 196,883 ממדים! אכן מפלצת, ובה יותר סימטריות ממספר האטומים שבשמש.
מהי התחושה כשפותרים בעית מתמטיקה עתיקה בהבזק של השראה? מה התחושה כשמראים לך, עשר דקות לאחר מכן, שעשית שגיאה? איך זה לראות את העולם במונחים מתמטיים, ומה זה אומר לנו על החיים עצמם? מרכוס דו סוטוי בודק את השאלות האלה ומספר להדיוטות מתמטיים ולמקצוענים כאחד, מהי חוויית המאבק בכמה מן הרעיונות המסובכים ביותר שהשכל האנושי יכול לתפוס.