מלחמה גרעינית - אנני ג׳ייקובסן

כיצד פלש הקפיטליזם לחיי האהבה והמיניות שלנו? איך נוכל להמציא מחדש את השמאל, לנוכח הטראמפיזם ופוליטיקת הזהויות? לאן מועדות פניה של ישראל לאחר טבח 7 באוקטובר? ומה הבינה אווה אילוז בישראל, שהשפיע על תפיסותיה הפמיניסטיות? 

כסוציולוגית שמתמקדת בהשפעת הקפיטליזם על רגשותינו וכאינטלקטואלית מקורית, אמיצה ופורה, הגותה של אווה אילוז נוגעת כמעט בכל תחומי החיים והשיח של העידן הנוכחי. בספר זה היא מקשרת בפעם הראשונה את סיפורה האישי להשקפת עולמה ולפועלה. בסדרת שיחות עם העיתונאית אלנה סְְקָָפּאטיצ'י, היא חוזרת לילדותה במרוקו, כבת למשפחה יהודית מסורתית, ולמעברים הגיאוגרפיים והתרבותיים שעשתה בהמשך חייה בין צרפת, ארצות הברית וישראל. שיחות אלו מאירות את גוף עבודותיה הנרחב שמוּנע על ידי דיאלוג עם הוגים מרכזיים נוספים וחשיבה ביקורתית שמתפתחת ללא הרף, ומציגות את תובנותיה הנוגעות לחירויות דמוקרטיות וייצור ידע בחברה פתוחה.

אווה אילוז כתבה שמונה־עשר ספרים, בהם סופה של האהבה: סוציולוגיה של יחסים שליליים, שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו, ומדוע האהבה כואבת, שראו אור בהוצאת כתר. היא מלמדת ומרצה באוניברסיטאות בצרפת, בארצות הברית ובישראל. פועלה זיכה אותה בפרסים, כגון פרס א.מ.ת., אבירת לגיון הכבוד ועוד.

אלנה סְְקָָפּאטיצ'י היא עיתונאית ועורכת, לשעבר העורכת הראשית של האתר Usbek & Rica , וכיום עורכת אחראית בהוצאת .Arkhê

מאז קום המדינה מתבססת מערכת היחסים בין הדרוזים בישראל לבין החברה היהודית על אסטרטגיה תועלתנית, המתעדפת את הזהות העדתית הדרוזית הצרה על פני מרכיבים לאומיים. בתמורה לשירות צבאי, הובטח לעדה שוויון זכויות, כאמור במגילת העצמאות. גישה פרגמטית זו עיצבה "אחווה יהודית־דרוזית", שהצמיחה מנהיגוּת ואליטות דרוזיות חדשות המזוהות עם המדינה. המעמד המועדף של הדרוזים, הנתפסים כמי שהם "בבחינת מוגנים", תרם ללכידות תרבותית ודתית, למרות התחרות הפנימית בקרבם. את חקיקת "חוק יסוד – הלאום" ב־2018 פירשו הדרוזים כהפרה מהותית ומעשית של מעמדם, שמידרה אותם במופגן כאזרחים "מדרגה שניה". ב־2024, בעקבות הפרעות שחוללו כוחות המשטר החדש בדרוזים בסוריה, נענתה ממשלת ישראל לבקשת מנהיגי העדה, וצה"ל פעל כדי להגן על אחיהם שם. כך נוצר מצב גיאופוליטי שהרגיע לפי שעה את התביעה למימוש הבטחת השוויון.

הספר הדרוזים בין שותפות להדרה מביא נתונים ייחודיים הממחישים את התמורות בחברה הדרוזית בעשורים האחרונים, לצד הסברים למתחים השוררים בין השיקולים התועלתניים של האליטות לבין הצורך לשמור על הזהות הייחודית של העדה ומערכת היחסים שלה עם סביבתה. חרף ההבטחה ההיסטורית לשוויון, הדירוג הסוציו־אקונומי של היישובים הדרוזיים בישראל נמוך מאוד, ולכך השלכות מרחיקות לכת על מרקם היחסים שלהם עם המדינה. 

אמל ג'מאל הוא פרופסור למדע המדינה ודיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים. מספריו האחרונים: הפעילות התקשורתית של מיעוטים לאומיים בעידן האלגוריתמי (הוצאת מכון וולטר ליבך, 2020), Reconstructing the Civic: Palestinian Civil Activism in Israel (New York: State University of New York Press, 2020)