קלפי טארוט - יד שניה

באסופת מאמרים הנוגעים בצמתים מהותיים בחיינו, הספר להיות מציע זווית הסתכלות רוחנית, אך שונה מהשיח הרוחני הרגיל. המאמרים הקצרים נוגעים בנושאים כמו הגדרת הרוחניות, היחס לזוגיות, ההחלטה אם להביא ילדים לעולם, חשיבות המשפחה, המוות מזווית אחרת, דת ואמונה, הליכה בתלם, ולרוב מהיבט לא שגרתי ובלתי שכיח. חלק מהדברים המובאים בספר נחשבים לטבו או שאינם פוליטיקלי קורקט. אין כאן ניסיון לקבוע אמיתות מוחלטות, אלא לעורר בקוראים מבט אותנטי על חייהם שלהם, על הבחירות שהם עצמם עושים בחיי היום־יום ועל הסבל שרבים מאיתנו יוצרים לעצמנו במו ידינו.

אנשים רבים חיים מציאות שנושאת בחובה סבל רב לצד רגעים בודדים של אשליית אושר שמתבטאים בהתאהבות, במימוש רגעי של חלומות כמו סיום תואר, קניית בית, הבאת תינוק לעולם או מסעות וחופשות למקומות נחשקים שמהם לרוב חוזרים אל שגרת חיים לא משמחת ומתישה.

רבים מאיתנו נוטים לוותר מהר מאוד על חלומות שהיו לנו, ושוקעים בחיים של פשרה ותסכול שבהמשך מתבטאים בהפרעות ובמחלות שונות כי אי־אפשר להפריד בין הגוף והתודעה.

מניסיון חיי, אני יודעת שהדרך הרוחנית יכולה לתת לנו כלים לשנות את תפיסת המציאות האישית שלנו, שיוצרת את המסגרת לתמונת חיינו. השאלה היא האם התמונה שכל אחד יוצר לעצמו משקפת מציאות נעימה, שמחה, מרגשת, יצירתית, מרגיעה ומספקת, או מציאות עגומה, מתפשרת ומתסכלת. אם האפשרות האחרונה היא חלק מחיינו, הגישה הרוחנית תוכל להציע לנו אפשרויות בחירה חדשות שבכוחן לשנות את תמונת חיינו. זהו ליבו של הספר להיות.

בינואר 98, במהלך סופת גשם וברקים בהרי האטלס שבמרוקו, רחוק מביתי שבגליל, בבקתת אבן שארובתה העלתה עשן, התוודעתי לראשונה להארה של רומי. הספר הקסום הזה מלווה אותי מאז בכל העולם. אני קורא בו ומתרגם אותו לעברית בו זמנית במשך מסעותי. בסיני, ליוגים בהודו, לשבט שלי בגליל, לנהג מונית בתל - אביב, לנוודים, לחוזרים בשאלה ובתשובה ולאלה שסתם כרגע חזרו הביתה. כל אחד ואחד חווה משהו משירתו של משורר הלב, כי רומי נוגע בנו, נוגע באחד שבלבנו - לב העולם. אם תקשיבו היטב ותשקוט נפשכם, תוכלו לשמוע בין שורותיו של רומי את מנגינת לבכם אתם - מוסיקה שמימית; כזו שבאה וחטפה אותי ושבתה את גופי ואת נפשי. בשנים האחרונות אני מטייל ברחבי המזרח התיכון ובעולם כולו בעקבות צליליו ומנגינותיו של הלב - התפילה באשר היא. בגליל אני שומע אותה מתחת עץ הזית, בהודו על גדות אגם קסום, במצרים בטקס סופי ובפלשתין בשירת המואזין. העידן שחלף יצר תפיסות עולם ומלחמות עליהן, ערכים, דתות ושמות רבים ושונים לאלוהים. אנו בני עידן חדש, ולזכות; דור חדש שהאבולוציה זרעה בו שובע מאלימות ומחלוקת. תקשורת אמת טבעית מרפאת את סבל הפירוד בין עמים, משפחות, חברים, איש ואישה.ההארה הזו היא גם קבלת הצבעים, הגוונים וההבנות השונות של היקום, שבו אנו מתארחים בנשמתנו לנצח. אלוהים הבטיח. זה טמון בקשת. גם אם איבדנו את הדרך, היחיד או האנושות כולה, לא איבדנו את המנגינה, התפילה המקודשת, והיא אחד מסימני הדרך חזרה לגן, להרמוניה. בתפילה נוצר קשר ישיר לבורא העולם שבכול. כזו היא שירתו של רומי, תפילת הבודד לבודד, קשר ישיר לאל שבנו שעוטף אותנו ברחמו.