קומי רוני - אריאל זינדר

לגדול במקום קטן כמו נצרת עילית אומר שאם תמצאי לך נישה מטופשת מספיק כמו אפיית עוגות ארוטיות, אילוף כלבי תצוגה או כתיבת שירים, כנראה תהיי הכי טובה בזה בעיר. בכיתה ח׳, ברגע של שיקול דעת מפוקפק, גילחתי את הראש יחד עם כל הבנים בצופים, ואחר כך אנשים הצביעו עליי ברחוב במשך חצי שנה. בתל אביב הרבה יותר מסובך למשוך תשומת לב. למען השם, אנחנו מארחים פה את כל בוגרי בתי הספר למשחק.

איה כורם נולדה במקום שלא קיים יותר ומאז התמחתה בשלל משימות אפשריות יותר או פחות, כמו למצוא דירה סבירה בתל אביב, להתאהב בבחור הנכון, להילחם בחברת תקליטים (ולנצח), לאסוף צעצועים מהרצפה, לדעת שאת לא הכי יפה כשנוח לך, ולהצטרף לקבוצת אימהות לא אוגרות. וגם לכתוב שירים.

בצודקת איה כורם מתעדת רגעים מחייה בהומור ובגילוי לב ומשרטטת תמונה מבריקה ושובת לב של מישהי שלרוב צודקת, וגם אם לא - יש לה מה להגיד על זה.

בין נסיעות להופעות בוואן שבו תמיד קר מדי או חם מדי, בילוש אחרי אחת החברות של בתה שהשאירה לה גרפיטי על הספה, והסבר די משכנע למה אמרה בעבר שהיא נמשכת אל המיקסר האדום שלה, איה כורם כתבה ספר מהנה במיוחד, שנון ומלא לב על נשיות והורות, קריירה ואהבה, ועל החיים במקום לא יציב ששובר את ליבך אבל גם מחבר אותו מחדש.

רְחָבָה מִן הָאָרֶץ

גְּבוֹהָה מֵהָרָקִיעַ

עֲמֻקָּה מֵהַיָּם

הִיא אַהֲבָתִי

לָאִישׁ הַזֶּה מֵאֶרֶץ הֶהָרִים

שָׁם מְלַקְּטוֹת הַדְּבוֹרִים דְּבָשׁ

מִפִּרְחֵי הַקּוּרִינְגִ'י,

גִּבְעוֹלָיו שְׁחֹרִים.

תֵּיוָה־קוּלָטָאר

קוּרוּנְדוֹחַאי 3

לפני קרוב ל־2000 שנה, דורות אחדים של משוררים ומשוררות דגולים יצרו בשפה הטמילית קורפוס עשיר הכולל אלפי שירי אהבה ושירי גבורה, מן היצירות היפות ביותר בתולדות הספרות ההודית. הקורפוס ידוע בשם שירת הסנגם, שמה של האקדמיה האגדית לשפה וספרות טמילית שישבה כביכול בעיר מדוראי בדרום תת־היבשת ההודית. שירי הסנגם טומנים בשורותיהם רמזים דקים למצבי האהבה האנושית באשר היא, אבל הם גם קשורים לנופֵי ארץ הטמילית – מעין דקדוק נפשי המאפשר ביטוי חד ומעמיק לאוהבים. כבדרך פלא, רוב רובם של השירים מדברים ישירות אלינו, הקוראים המודרנים, היודעים משהו על להט התשוקה, על געגועים קשים משאת, ועל כעס, מריבה ופרדה. הקול הנשי בולט במיוחד.

התרגומים נאמנים למקור הטמילי (המודפס מול העברית) ולעוצמה הלירית הגלומה בו. בהקדמה לספר מוצג הרקע התרבותי וההיסטורי להיווצרות שירי הסנגם יחד עם הסיפורים הנוקבים המלווים ומאירים רבים מהם.

דוד שולמן הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא עוסק בשפות וספרויות של הודו הדרומית – טמילית, טלוגו, מליאלם וסנסקריט – ובהיסטוריה התרבותית של ארצות הדרום מקדמת דנא עד לימינו אנו.